|
יושב באוטובוס לריו טורביו
לידי בחורה ארגנטינאית יפה
מבט עיניה מצועף
היא לא יודעת שאני כותב עליה
פרצופה מצודד, שערה רך
הסוודר שעליה צמוד
ידה נשענת על לחיה
ארנק העור על ברכיה שקוד
היא יושבת לידי כל כך קרובה
אך רחוקה בכל זאת
כתפי נוגעת בכתפה
מנסה לגנוב חסד אבוד
תמיד יש את זאתי שבאוטובוס
יושבת לידךואתה עליה עורג
בגלל שהיא לא מבינה עברית
לידה קל מאוד ללהג
באוזניות שומע את סטינג
שולח אס או אס לעולם
והילד במושב מולי
שלוח אליי חיוך מוקסם
"מישהו כותב מימין לשמאל"
ודאי חושב בשעשוע הילדון
ואני מחייך אליו
משתעשע לי ברעיון
בקצה העולם יושב באוטובוס
לריו טורביו בדרך לנטאלס
חושב לי מחשבה זדונית
"מביישנות אי אפשר לברוח בכל כדור הארץ" |
|
|
דוקטור, זה לא
שיש לי רגשי
נחיתות,
אני באמת נחות.
יעקב פופק, על
ספת הפסיכולוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.