ק. קוזט / בין שתיקה לנשיקה |
אתה מקלל - מקלקל לי את היום.
אני שותקת - שיבוא קצת רוגע,
אתה צועק - כדי שאני ארצה לצרוח.
אני מנשקת - לוקחת לריאות,
אתה מתפתל - גונב לי את הגרון.
אני- אני אשנא אותך עוד- וזה יהיה לנצח,
ועד שיבוא היום הזה - עוד תצליח להרגיל אותי אליך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|