רועי, שלום.

הנה כבר הגיעה העת להתגייס לצבא, להגן על המולדת, להגן על
המשפחה שלך שכל כך דואגת, ולשמור על מתנחלים שלא שומרים עלייך
ולא שומרים על החוק.

רועי, אולי זו תהייה תקופה נוראה וזוועתית בשבילך. אולי תמשיך
להתבייש ולא יהיו לך ממש חברים ביחידה, אולי המפקד יורה לך
לעשות דברים שאתה לא רוצה, ואתה תסבול, תסבול כל כך קשה עד
שתרצה להתאבד.

אבל אל תדאג, לא צריך להתאבד, בלחימה שתעשה בצבא יהיו מספיק
מחבלים שירצו להרוג אותך. יש להם רובים, מטענים, מרגמות
וטילים, יש מספיק דרכים בהן תוכל למות, אבל כך גם כשאתה סתם
הולך ברחוב. והנה עדיין לא מתת ב18 שנות חייך. אז אולי יש לך
סיבה לחייך. יש אנשים בעולם שמצבם יותר גרוע.

לך יש ציפורן חודרנית ברגל, וזה ממש עושה לך צרות, איך תעשה
ככה מסעות של שישים קילומטר ויותר? אבל מצד שני יש אלפי אנשים
שכל יום חולמים רק להרגיש כאב או כל תחושה אחרת ברגל, שכבר לא
זזה יותר, ולא תזוז לעולם.

אתה גם מקורר, מצונן, כואבים לך השרירים ויש לך קצת חום, נכון,
זה קצת קשה להתגייס ככה, אבל יש כאלו שהם חולי סרטן או איידס
או כל מיני מחלות משונות אחרות.

טוב, לך יש באמת מחלה מוזרה ומשונה אחת- הביישנות, כנראה היא
לא חמורה כמו מחלות אחרות. היא לא כשל פיזי אלא נפשי. אבא גם
אומר לך שאתה לא מתמודד טוב עם לחצים ואולי זה נכון. כולם אמרו
לך שאתה חכם, נחמד, נפלא, בעל תכונות טובות, שכל אחת מהן יקלו
עלייך מאוד בצבא, ואתה תעבור הכל בקלות. כולם גם אמרו לך שהם
מקווים שתחזור בשלום ושתביא את השלום, ושלא יקרה לך כלום.

יכול להיות שבאמת כך יהיה, ובאמת יהיה טוב, תהפוך למפקד בכיר
בצבא, תשנה הרבה דברים, תהפוך למנהיג בעל השפעה רבה, ובעל
חברים טובים מאוד, ותהייה לך גם חברה שתאהב אותך, תאהב אותך
מאוד ואתה תאהב אותה.

כל זה יקרה אם תפטר מהביישנות הזו. אתה מחביא מכולם את האישיות
הנפלאה שיש לך וחבל שכך. אתה מבזבז את שנותייך הטובות. את
חייך. אתה סתם מיואש ומאוכזב. תחייך, תוציא כל מה שיש לך,
ותקווה שלא תחזור בארון, ואז הכל ישתנה.
                                         
  13/7/2003 00:30        חברך הטוב, רועי (כלומר אני
בעצמי.)





זה נראה כאילו הטקסים נעשים כדי להפרד מהחיים ולא מהעזיבה שלי
את קן ההורים, את קן המושב, וקן בית הספר. ויכול להיות שבאמת
בצה"ל אפרד מהחיים. זו מחשבה מפחידה אך יכולה לקרות. אני מקווה
שלא יקרה כך, אך בכל מקרה ביטאתי את מחשבותיי ורגשותיי.