New Stage - Go To Main Page

גיל רובין
/
סופרמרקט

1. פנים. לילה. סופרמרקט.

קופאית יוצאת מהסופר, מסמנת ליורי לבוא ולנעול אחריה.
יורי, בן 17, עובד בסופרמרקט ולבוש בסינר עבודה, מסדר ירקות על
מדף-הירקות ועובר עליהם באצבעו. הבעתו עייפה ועצבנית. הוא
ממשיך לסדר, אלא שאז שומע רעש. הוא מביט לעבר מקור הרעש - מקרר
גלידות ארוך, לא רואה כלום, וחוזר לסדר. הוא ממשיך בכך עוד
מספר שניות, עד שהוא שומע רעש בשנית. הוא מביט לעבר המקור.הוא
מתחיל ללכת בצעדים קצרים ומתוחים למקרר הגלידות, הוא עוצר ליד
מדפי המוצרים ומרים קופסאת שימורים, כדי להגן על עצמו במקרה
הצורך. הוא ממשיך ללכת עד אשר מגיע למקרר.
הוא מניח את ידיו על המקרר, מנסה להציץ לעברו השני. אבישג,
ילדה קטנה וחמודה בת 9, מרימה באיטיות את ראשה בפרצוף נפחד.
יורי מופתע, צועד צעד אחד לאחור.

יורי
מה את עושה כאן?

אבישג מרימה את הראש עוד קצת, עד שהיא מזדקפת. היא מתחילה ללכת
לאורך המקרר. יורי עוקב אחריה באותו הקצב.

יורי (תקיף יותר)
שאלתי אותך מה את עושה כאן, הסופר נסגר.

אבישג (מביטה על הרצפה ואז על יורי)
איבדתי את אמא.

יורי בפרצוף של 'מה נחת עליי עכשיו'.

יורי
היא יודעת שאת כאן?

אבישג בהבעת 'לא יודעת, אולי כן, אולי לא'.
יורי במבט מאוכזב, הוא מוציא את הפלאפון שלו ומסתכל עליו, ואז
לאבישג. הם ממשיכים ללכת לאורך המקרר.

יורי
מה המספר שלה?

אבישג
לא.


יורי
מה לא?

אבישג (בהבעה חמודה)
לא אל תתקשר.

הם כמעט מגיעים לסוף המקרר.

יורי
תקשיבי, כבר מאוחר. אני.. (צובט את המצח)
את יכולה לתת לי את הטלפון של אמא?

הם נפגשים בסוף המקרר.

אבישג
לא עכשיו, אני רעבה.

יורי מסתכל עליה במבט עייף, אך יותר שליו.

2. פנים. לילה (מאוחר יותר). סופרמרקט.

יורי ואבישג הולכים לאורך מקרר בסופר, מעמיסים מוצרים לעגלה,
אבישג בעגלה. אבישג אוכלת משהו ויורי מסיע אותה.

אבישג
מה תרצה להיות כשתהיה גדול?

יורי
לא יודע, אני כבר גדול.
אבישג
לא, לא ככה. כשתהיה עוד יותר גדול.

יורי
אמרתי לך שלא יודע.

אבישג דוחפת את היד לאוכל. יורי מוציא אותה מהעגלה.

יורי
את?

אבישג
אני רוצה שיהיה לי סופרמרקט.

יורי צוחק קצת, לוקח חופן מהגרעינים.

יורי
כבר עכשיו יש לך סופרמרקט.

אבישג
לא ככה, אני רוצה אחד רק שלי.

יורי
(צוחק קלות) את רואה כאן מישהו אחר?

אבישג מסתכלת סביב ואז נעצרת ביורי.

אבישג
אתה, רק אני ואתה.

יורי
אז הסופר הוא של שנינו.

הם מסתכלים זה אל זה ומחייכים.

3. פנים. לילה (מאוחר יותר). סופרמרקט.

יורי במחסן אוכל גרעינים שחורים, אבישג מתסכלת עליו בסקרנות.

אבישג (מסתכלת על יורי)
מה יקרה כשהאנשים הגדולים יבואו?

יורי מרים מוצר ובוחן אותו, לא מסתכל על אבישג.

גדי
מי? המנהל? אמא שלך?

אבישג
כולם.

יורי נעצר לרגע, ואז מסתכל על אבישג.

יורי
את לא רוצה שאמא תבוא?

אבישג נדה לשלילה, ומרכינה את הראש. פאוזה.

אבישג (מצביעה על הגרעינים)
מה זה?

יורי (בפליאה)
גרעינים שחורים, אף פעם לא אכלת?

אבישג נדה לשלילה. יורי מושיט לה את השקית.

יורי
רוצה?

אבישג טוחבת פנימה את היד.  היא מוציאה גרעין בודד ומכניסה
אותו לפה. מתחילה ללעוס. היא מתעכבת על הלעיסה אבל לא מצליחה.
היא מוציאה את הגרעין ומנסה שוב. היא מרוכזת בפעולה. כל אותו
זמן יורי מסתכל עליה. הארשת הרצינית והעייפה מתחלפת לארשת של
'הבנה'.

יורי (צוחק)
לא ככה, את צריכה לפצח.

אבישג מסתכלת בתמיהה.

יורי
תראי

יורי מרים גרעין ומסמן לה להסתכל עליו. הוא מראה לה, באיטיות,
איך הוא מניח את הגרעין שכוב בצד הפה ונותן ביס - הגרעין מתפצח
לשתיים. אבישג מתפעלת. היא לוקחת גרעין נוסף, מנסה שוב אך לא
מצליחה. יורי מפצח עוד גרעין.

אבישג
אני לא מצליחה.

יורי
אני אביא לך.

יורי מוציא את החלק האכיל שפיצח, ומושיט לה. אבישג מהססת. היא
מכניסה את החלק האכיל לפה. פאוזה.

אבישג
אולי נישאר כאן כל לילה?

יורי (צוחק)
נראה לך?!

אבישג
לא רק עכשיו. כל לילה, לפני שסוגרים נבוא ונתחבא כאן.

יורי (שוב צוחק)
כל לילה? ארוחה כזאת? את יודעת כמה שמנים נהייה?

פאוזה. אבישג מרגישה שלא בנוח.

אבישג
אתה לא שמן.

יורי מבט בה רגע, ואז מתיישב על הרצפה ומשעין ראשו על הקיר.
הוא עוצם עיניים.

יורי
לא יודע, לא נראה לי.

אבישג מתיישבת על הרצפה ונשענת על כתפו, היא מביטה אליו בלי
לזוז.

יורי
אולי רק היום...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/2/04 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל רובין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה