|
אותו שביל שבו את עוברת
כמה ארוך הוא ומפותל, מעולם לא היה לך אכפת
הולכת דרכו ומחייכת
מתעלמת מהשדים הלוחשים לך את שמך
ומהאש המאיימת, שמסמנת לך ללכת
עצים חשוכים והציפורים כבר התייאשו
אבל בכול זאת את צועדת ומתעלמת
ואני מחכה לך בסוף השביל
רוצה כבר אותך לחבק ולנשק
לרדת על ברכיי ולהודות על זה שאת כאן
להראות לך שעבורי את האחת והיחידה
הדם חם וזורם בעורקינו
אנחנו מתעלסים ונהפכים לאחד
איש בינינו לא יפריד
איש לא יגלה
שאת שלי, האחת והיחידה
אני חודר אלייך בתאווה רבה
לא מאמין שעברת את אותו שביל מסוכן
לא נשאר לנו הרבה אבל יש לנו הכול
"אני אוהב אותך", לוחש ושוכב לצידך לישון |
|
|
"כשהאורות כבים
זה פחות מסוכן,
הנה אנחנו עכשיו
שעשעו אותנו,
מולאטי, לבקן,
יתוש, ליבידו.
הכחשה."
נירוונה, "מריח
כמו רוח נעורים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.