כולנו דואגים לחיצי ההכרה,
משתדלים לגלגל בקקבוקי תבערה.
מחפשים בורות לחירבון זועם,
מתחמשים בתה ובפלוץ רועם.
עושים שיעורים כמו שמצווה,
ממציאים מחדש את מכונת ההווה.
ממלאים סיליקון במימיה,
מסכות גז ולטיול יצאנו,
תורן כיתה משתיל חבצלת נפוחה,
בראש מטווחים אבטיחים מזיינים ברוש.
כולנו אוהבים עוד מהגן,
ילדי קרינת הירח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.