רוצה להרגיש אותך,
על עורי הצמא.
אך כשאינך כאן
ואינני מסוגלת לגעת בך
אני מסתפקת בתער
הקר והחותך.
חתכים חתכים
בעורי ודרך בשרי.
כי אם לא אוכל לחוש
אותך,
הפצעים המדממים
ימלאו את החלל החסר.
כואבת אני,
מנסה לשאוב את כל כאביי
אל הפצעים החיצוניים
ולהתעלם מהפנימיים.
להוציא מהגוף את הרעל
את הכאב
דרך הדם המטפטף
על השטיח
שבמלון המפואר.
אותו השטיח עליו
אהבת אותי
ונגעת ונישקת
ועכשיו רק אני והתער
חתכים חתכים
בגופי הצמא
ששוכב כאן
ואני יודעת
שאני לא יכולה לעשות דבר
רק להביט ולראות
את אהבת חיי
הולכת רחוק
כל כך רחוק מכאן
רחוק מידי. |