קמה בבוקר המיטה רטובה כ"כ. מנסה להיזכר מדוע , מסתכלת על
בגדיי.
משחקת לי עם זהר וינון בדיוק צחק. מדמיינת את הדרך והיום
נפתח.
משתוללת על הבוקר ומכניסה עוד יצירה למגרה (שלא יגידו שאני קצת
עצלה) והדלת שוב נפתחת ואני כבר מתגלגלת במיגרש. איזה אושר,
עוד משחק חדש נוצר, שוב קוראים לי, המסגרת ו... ניהייה קצת
קר.
איפה אבא? התגעגעתי לחיבוק לאהבה לחיזוקים ולזרימה שלך.
איפה אמא? שדואגת, בחיבוקה כל העולם ניבלע.
בדרך חזרה קצת מחזרת ובודקת איפה הכל נעמד. מנקרת עם הדרך
ונישפכת על הצד.
והדלת ניפתחת ושומעת את הקול שמדריך אותי, שגורם לי להמשיך
לישון.
בין השעות, זהר וינון מחכים לי מציקים לי מחזירים לי ומתרפקים
עלי.
אבא, אמא, בואו אלי.
מחייכת, מתרפקת מצווה עליך גם. מחייכת חיוך ענק לי קוראים לב
רחב.
עיניים מביעות סיפוק רחב.
זהר מחבק אותי עכשיו... ילדה בת 3.5 נירדמת מלאכים שומרים עלי.