החיים מובילים אותנו להמון מקומות. הם מביאים איתם שיעורים
חשובים מאוד, שגורמים לנו לפקוח את העיניים, ולראות מי עומד
מולנו.
יש חברים, רק כשטוב לנו, יש חברים, רק לניצול, יש חברים, רק
לבלות, ויש חברים אמיתיים.
אתם יודעים מתי תוכלו לבחון חבר, לראות אם הוא באמת חבר אמיתי,
או סתם עוד איזה אחד שחבר שלך למטרותיו שלו?  תנו לי לספר לכם
משהו.
חבר אמיתי בוחנים ברגעים הקשים, בעת צרה. ברגע שחבר מודע לכך
שאתה בצרה, והוא לא שוכח מיד מעצמו, ונותן את כל כולו לעזור
לך, משמעו, הוא לא חבר אמיתי!
יש חברים שמוכנים למכור אתכם, רק למען האינטרסים האישיים שלהם,
ולא חסרים אנשים צבועים בעולם.
תמיד צריך לדעת להבחין בין השניים. לבחון חברים כשאתם במצוקה,
ולראות אם הם עוזרים לכם, ואם אתם בשעת צרה, וחברכם לא עוזר
לכם, זה חמור מאוד. לבן אדם כזה לא מגיע להיות חבר שלכם.
הכי חשוב, זה לחשוב לרגע, מה אתם הייתם עושים אם אתם הייתם
נמצאים בסיטואציה של אותו חבר, שנמצא בסכנה, ומה אתם הייתם
מצפים ממנו. ברגע שאתם יודעים שאתם מצפים ממנו לבוא לעזור לכם,
משמעו, שזה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות בשבילו, ולא משנה במה
זה כרוך.
אותי חינכו בבית, שמשפחה זה מעל הכל. נכון, משפחה זה מעל הכל,
אך גם חברים הם בני אדם. לכל אדם יש רגשות, ולי חשוב שאף אחד
לא ירגיש מאוכזב, או פגוע ממני, מפני שאני לא עזרתי לו כשהוא
היה צריך אותי. אצלי זה אפילו לא צריך לבוא בתור שאלה, אני לא
פועלת עם הראש, אלא עם הלב, וכשמישהו זקוק לעזרתי, ואפילו אם
זה הדבר הכי פעוט בעולם, אני ישר נחלצת לעזרתו.
אתם יודעים מה, גם אם מישהו ברחוב זקוק לעזרתך, חייבים לעזור.
כל עוד אתם לא מסכנים את חייכם, לא יזיק לכם לעזור.
לפעמים אני לא מבינה, איך אנשים מצליחים לחיות עם עצמם. איך
המצפון שלהם לא עובד? אולי אין להם מצפון? קיים כזה דבר? או
שמא המצפון שלי עובד שעות נוספות.
יש דברים מינימליים שבן אדם אמור להבין, גם אם עשית טעות, תמיד
יוכלו לסלוח לך, אבל חשוב לדעת שסליחה תמיד אפשר לומר. לא
אפשר, הייתי אומרת שזה חובה.
אז לסיכום, היו זהירים ובחנו טוב את חברכם, כי אתם עלולים
לגלות שיש לכם חבר לא כל כך אמיתי, וזה עלול לפגוע בכם מאוד.