הזריחה באביב, כמו קריאה מרוחקת אליך
משאירה געגוע לטעם שפתייך
חומה הקלוש מלטף את עורי
לא מצליח למלא את מקומך לידי
ידיי יבשות מהאוויר השרבי
צמאות לעורך החם כמו למים
אוזניי משוועות לקול חרישי
שיחליק לו מבין שתי שפתייך
בשקיעה הקרירה עומד אני מולך
בחזה חשוף, מושיט סכין לידך
ובאור החצוף את עומדת איתי
רק נותר לך לבחור, שפתיי או לבי
השלג נערם על גופי השכוב
נרקיס ליד פורח מגזע עץ רקוב
ניזון מדמעות לבי השותת
נשמתי עדין רק אליך קוראת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.