בגלגול הנשמות האחרון,זאת שנפלה ושברה את הרגש, נשארה לה בגבס
שלושה וחצי חודשים. ואז התאחה השבר, והרופאים (הטובים ביותר),
אמרו שצריך להיזהר ולשמור, כי הרגש עכשיו הוא אזור הרבה יותר
רגיש-צריך לשמור!

אז זאת שנפלה ושברה את הרגש, ניגשה כדי ליטול את האהבה,שהייתה
אז במקום הכי נמוך, במדף התחתון. והרי אמרו לה, להיזהר שם
בדיוק שם, עם הרגש, זה מקום רגיש, הרבה יותר רגיש עכשיו אחרי
השבר. וככה באמצע היום, נפלה ושברה את הרגש, שוב! שבר חוזר.

ואז הרופאים כבר ביקשו לאשפז אותה, כי הרי חייבים לבדוק מה
קורה לה שם ברגש, שמתאחה ונשבר,מתאחה ונשבר (מתאחה?).

אז זאת שנפלה (בפעם השנייה), בגלגול הנשמות האחרון,נשארה ב"אסף
הרופא", 8 לילות ותשעה ימים להסתכלות. והרופא, לא
רופא,פרופסור! הפרופסור החשוב הזה, המעולה,הוא נתן את מלוא
תשומת הלב אליה, אבל תשומת הלב שלו דרשה ממנו רגש, וזה העציב
אותה, וגרם לה לצחוק ולבכות.

בסוף, הכל הסתדר, כי הפרופסור הגיע עם חדשות ממש מרעישות: הוא
הסביר שבגלגול הנשמות הספציפי הזה, האחרון, הנשמה הזאת עמדה
בתור הראשון לרגש, וככה בדיוק אז אלוהים היה מאוד מאוד נדיב,
כי היה לו מלא בסטוק, אז הוא נתן לה אקסטרה, אקסטרה רגש.

שחררו אותה הביתה, וביקשו ממנה לקבוע מועד שנוח לה, לנשמה,
מועד לניתוחון קטן, לא מסובך מידי, להסרת הרגש המיותר. מאוד
התאים לה שבוע אחרי, היא מאוד אהבה את יום שני.הביאה איתה את
מברשת השיניים, החלוק עם הפרח, נעלי בית נוחות, והמון המון מים
מינרלים.

היא לא זכרה הרבה, רק זכרה את עצמה סופרת מעשר לשש, ובשש היא
נרדמה. לאחר זריקה בישבן הרגיש שלה. וכשהיא התעוררה לה בחדר
ההתרגשות (אה, סליחה), ההתאוששות, הרגישה, טוב נו, היא הרגישה
חדשה כזאת, וערנית. לוחמת כזאת, אישה כזאת חזקה, עם אמביציה
ואסרטיביות. הרגישה טוב.

הרופאים (והפרופסור הזה ביניהם), קבעו הצלחה אבסולוטית. האמת
היא, שזאת הנשמה היחידה שהכרתי מגלגול הנשמות האחרון. ככה,
התחלתי לדבר איתה ברחוב, ולה לא היה אכפת לשתות איתי לימונדה
קרה. היא חשבה שזה רעיון מאוד טוב ליום קייצי שכזה.