ארבעה קירות לא יחזיקו אותי שוב,
נזכר בחיוכך כשאני קצת עצוב
שצל הרים נראה כמו הרים,
נמצאת שם רחוק מאירה לי פנים.
עוד שבוע עובר, ירידה - עליה,
זה מציק לפעמים אבל חוזר חזרה.
אני לא בוכה וכלום לא משנה,
כשאני איתך, העולם יותר יפה.
זה לא שיר אהבה וגם לא שיר כאב,
איך כבשתי חמוצים ואיך כבשת לי את הלב.
לא שכחתי מה עשיתי פתאום הפכתי רציני,
וגם אחרי שנפלתי לא שכחתי את עצמי.
מסתכל מסביב ובוחן את הסביבה,
מרגיש ממש סחוט, אני מרגיש את השחיקה.
עולם משוגע, עולם לא הוגן,
אז תגידו מה הפלא שאני מתעצבן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.