לוקחת נשימה אחת
מחכה לטישטוש שיבוא
הזמן עובר ופתאום - הנה הוא בא
עכשיו הלב פועם חזק ומהר יותר
הפנים מאדימות והגוף לרגע נחלש  
כאילו רוצה רק עוד דקה אחת של מנוחה
העיניים כבר נעצמות כאילו איבדו כוחן
ואני כבר לא כלכך מרגישה את האצבעות ברגל ימין

הבזקים של אור עוברים מול עיניי
ואחריהם תמונות .
ממש כמו סרט רץ של כל חיי

תמונה ראשונה- גיל 10- הסיגריה הראשונה
תמונה שניה - גיל 12 - הנשיקה הראשונה
תמונה שלישית - גיל 14 - הבגידה הראשונה
תמונה רביעית - גיל 15 - האהבה הראשונה
תמונה חמישית - גיל 16 - הפעם הראשונה

תמונה אחרי תמונה וכבר נורא קשה לראות...
אחרי כל אלו לא הצלחתי להתמקד בשאר התמונות
כאילו הטשטוש החל להכנס לתוך גופי
ולרגע הרגשתי את המוח שלי נוזף בלב שלי
על זה שהוא משחק עם הרגשות שלי
פתאום הוא צעק שהמצב כבר מסוכן מידי ושהוא חייב להפסיק!

לרגע ממש רציתי לבקש מהמוח שיהיה בשקט כבר
כי היו ללב שלי דברים להגיד - אז ביקשתי - הוא שתק!
הלב שלי ביקש להסביר למה דווקא הוא השולט..
הוא התחיל למלמל ואני השתדלתי מאוד אבל לא הבנתי דבר...

אז כבר לא שמעתי דבר ופשוט נשענתי אחורה על הכסא
וחיכיתי...
תמיד תהייתי איך מרגיש המוות - דווקא לא נורא
רק שהשקט מטורף שבא למות!