ניגשתי אל מדף הספרים
הראשון משמאל
ולנגד עיניי פרצו גבר ואישה
עם סיפור כזה שדומה
ואחרי מבט נוסף
נמשכתי אל  תוך המילים
ואני חזקה כמעט כמו המגנט

ואני כבר הופכת בעמודים
וממשיכה לראות אותך ואותי
שחקנים ראשיים במערכה הראשונה
בפרק הזה של הנישואים
ואנחנו כל כך יפים
טובעים במערבולת של אהבה ענקית
שהסתבכה בין הסדינים
כשניערתי הבוקר את השמיכה

ובערב נרדמתי לפני חצות
ואתה בא והולך
מציץ לעברי מבעד לדלת
מחבק את ידיך הכבדות
מקמט את המצח
ואני לא רואה
וחשבת שאני כבר חולמת

למחרת הגעתי לעמוד הזה
שחוצץ בין עטיפת המסגרת
לבין ליבו של המספר

פתאום זה נראה לי קצת ככה
ולך לפעמים אחרת
העיניים נפקחות לרווחה
ואנו מביטים אל תוכנו
מחפשים את מה שאבד
ורק האהבה לא ברחה
קושרת אותנו על קצה חוט השני

נשארתי עומדת דומייה באמצע החדר
צוללת אל תוך שלולית דמעות
בראש מורכן
רק שלא תראה
ועוד מעט אתה כבר לא כאן

ובפעם הבאה
כשחזרתי מהעבודה
לא מצאתי את השביל
איך לחזור
רק סגרתי מאחוריי את הדלת
ממאנת לשכוח
רוצה לזכור

אז חיבקתי אותך חזק
ונשקתי לראשך
החיוך חמק לו מבין שפתיים
כמחביא את הגעגוע שיפציע בעוד
פחות מדקותיים

וביקשת שאשאר עוד קצת
אולי בכל זאת נעשה לנו כמה ילדים
שירוצו בחצר
ימלאו את כל החדרים
בבית הזה תחת קורת גג אחת

בעמוד מאתיים חמישים ושלוש
היא עזבה לטובת אחר
כי כבר לא נשאר על מה לדבר
ולי יש כל כך הרבה להגיד
אני יודעת שאסור לי לוותר

אז בכל זאת
איך סוגרים 5 שנים
והופכים עמוד חדש
נתבקשתי לענות
וגם בידך לא הייתה תשובה

על המדף בבית המרקחת
יש גלולה שמשככת כאבים
משחה להגלדת פצעים
פלסטרים לחתכים פתאומיים
וקונדומים צבעוניים
לביקורי פתע מזדמנים

עכשיו יש לי סלסילת מיגדנות
שתופסת מקום נכבד בארון
וכל פעם צריך להסיר ממנה את האבק
כי הרוקח טעה במירשם
ושום דבר לא מרפא
את זה שכל כך אהב


שוב מהתחלה
נצא אל אוויר העולם
בנתיב כזה או אחר
ויעברו עוד ימים ולילות
בטרם יישמע הד מרקד של קולות

כמה יפה הייתה דרכנו
כמה גדולה הייתה אהבתנו


וההכחשה  - ניצחה את הכל