היא יודעת שזה נגמר. אין מה לעשות, זה פשוט ככה.
אני כבר התרגלתי לרעיון להיות שוב לבד. אבל היא, היא זה כבר
משהו אחר. היא מבקשת ממני לחזור אליה לפחות 10 פעמים ביום, שלא
נזכיר את מספר ההודעות במזכירה האלקטרונית! אני לא מאוהב בה
יותר.
אבל כנראה שזה לא הדדי.
היא ממש מציבה אותי במצב של דילמה.
מצד אחד, אני ממש רוצה להגיד לה שתתנדף ותעזוב אותי לנפשי,
אך מצד שני אני לא רוצה לפגוע בה, לא רוצה להראות כאכזרי
כלפיה.
אני ממש אובד עיצות.

אנחנו כבר 17 ימים לא בקשר. זה עדיין נמשך, כל הסיפור הזה.
החלטתי להוועץ באמי, והיא אמרנ לי לעשות מה שנראה לי הדבר
הנכון.
אבל מהו הדבר הנכון לעזאזל? להעיף אותה לכל הרוחות או לא לפגוע
בה? החלטתי לדבר איתה בעדינות על כך שזה נגמר, אחת ולתמיד.
כל הסיפור הזה מנע ממני שינה ערבה.

לאחר שבוע, הלכתי ברחוב, וראיתי אותה עם בחור אחר.
עם בחור אחר?! איך היא מעיזה להיות עם בחור אחר, בזמן שאני
שובר את הראש שלי במחשבה איך להגיד לה לעזוב אותי?!
אך מצד שני זה חסך לי את הדיבור איתה. זה נתן לי תחושת הקלה
קלה.

היא לא שמה לב אליי, והתחילה לחבק אותו, כמו שהיא חבקה אותי.
התחלתי להזיע קצת.
היא התחילה לנשק אותו, כמו שנישקה אותי.
הרגשתי מתוסכל, כי הבנתי,
שאני בעצם עדיין מאוהב בה.