ארבעה קירות
סגורים, כבר שעות
היא יושבת, חושבת
בראש מסתובבת.
מחפשת מצב, שבו המכתב
לא היה שובר לה ת'לב
חמש אצבעות
סגורות כבר שעות
היא אוחזת, לא עוזבת
עדיין לא קולטת.
מחפשת מצב, שאיש מאוהב
היה נשאר איתה, לא עוזב.
בראש מחשבות מפחידות
על השד שהרג לה את כל התקופות
שהיו די יפות, אך גם הן נגמרות.
ואם מישהו אותה עוד אוהב
הוא היה מגלה לה את מה שבלב
מחפשת מצב, אך הרגש נגנב.
ארבעה חורים
פתוחים, כבר שעות
היא חושבת, על מה שנשאר
אבל לא נשאר שום דבר.
קורעת מיתר.
אולי עוד מחר
היא תוכל לעצור ת'כאב.
חמש מבחנות
פתוחות כבר שעות
היא שואפת, נושפת.
ריאות ממתכת.
ואותה מנגינה, שאותה מבינה
מנגינה שיוצאת מהלב.