ירו בי בקו חזית.
הוצבתי בצפון וירו בי ב ק ו  ח ז  י ת.
חיילים פלסטינים לובשי חול וחגור שעטו לעברנו ,
בעיניהם דם, במבטם מטרה אחת ברורה כלהב.
אני שונא אותם על כך שהם שונאים אותי,
אני שונא אותם על כך שהם רוצים לחדול אותי.

הוא ירה בי לכיוון הרגליים, פגע בארבע ראשי.
התקפלתי על הקרקע, לא חשתי בכאב מרוב שהוא כאב...
שניה אחרי זה חשתי ביריה נוספת, משהו ליד עצם הבריח.
ואני רק חושב לעצמי איפה הוא היה בשיעורי קליעה, היות
ואם היה קולע בי היטב היה מושיע אותי מהכאב שקרע אותי
לגזרים , ובאמת כמה חשוב שצה"ל שלנו מתעכב על העיניין הזה...
למה בעצם לגרום לסבל מיותר?

הכדור הבא היה בתוך האישון שלי.
אז, אני חושב, שהייתי כבר מת.
לא... הוא לא ירה בי כי הוא שונא אותי
חלילה וחס. הוא ירה בי כי אני יהודי.

אני מת כי אני יהודי.
אני חייל מת.
אני יהודי מת.