השועלים אוכלים ארנבות לארוחת הלילה.
אני מניח את צעיפי השחור על זיז האבן,
משליך את בגדיי על האדמה ומבקש להצטרף לסעודה.

העצים כבדים מאוד.
העצים גבוהים מאוד.
העצים יודעים הרבה מאוד.
נדמה שהעצים חיים פה נצח בלי להשתגע.

יש אנשים שחיים בפחות מדולר ליום,
נהגה אימי לספר. אבי, בניגוד אליה,
לא אהב לקרוא עיתונים. ייאושו היה גדול,
תכופות ישב בשירותים. אוחז בתמונת הוריו התחנן לרחמים.
צער כבד מנשוא על בניו המטורפים היה כל עולמו.

השועלים אוכלים ארנבות לארוחת הלילה
ואני זולל שאריות פיכחון תפל,
נועץ ציפורניי בקיומי הדל.