אני יושב מול המחשב, יושב וכותב
לא מתוך בחירה או רצון אני כותב כדי להשיג קצת  שקט מן ההמון.
החברים כבר מזמן אותי לא מבינים, הם מאשימים את הסמים, נשאר
לי  רק היאוש ומילים
אני כבר שעה מנסה לכתוב משהו בעל משמעות אבל כל מה שיוצא נשמע
כמו טעות
אני מנסה לכתוב את שיר המאה, משהו עם השראה
שיגע בי ובך, שיראה את החיים שלי כמו שהם, רעים ואכזריים.
אני כותב כי  נשבר לי מהמשפחה ומחברים.
אני לא כותב כי אני רוצה, אני כותב כי אני צריך את זה.
אין לי למי לספר את אשר רואות עיניי, את משמע אוזניי ואת
רגשותיי.
אני יושב מול המחשב ומנסה לכתוב את האמת שלי, משהו יצירתי
הכתיבה באה לי כהזדמנות אחרונה להצלת הנשמה, כמו מנה שהגיע
ליעדה.
הכתיבה מחזיקה אותי שפוי, לא תלוי.
מדהים איך מקלדת ומילה יכולם לעזור לאדם למצוא את המחילה.
אני כותב כי כבר אין לי משהו אחר לעשות, רק לקוות שאולי מישהו
אותי יגלה.
אולי ממנו תבוא העזרה כי כאן כבר אין תקווה.