New Stage - Go To Main Page

גלי גן
/
סתם יום רגיל של חורף

היה יום קר מהרגיל. הרוח יללה בין צמרות העצים. כשפקחה ענת את
עיניה ב-6 בבקר מיהרה להדליק את המזגן כדי לחמם את החדר
הקפוא.
חיש קל עשתה את ההכנות לפני הנסיעה לעבודה, לקחה עימה את הנחוץ
לה למשך היום ויצאה מהבית. עידו, בעלה וחגית, בתה, עוד נמו
בשלווה במיטותיהם.
כשהגיעה לעבודה הדליקה את המחשב, עברה על הדואר הנכנס המודפס
שהצטבר בתא שלה ופתחה את תיבת הדואר האלקטרוני שלה. 3 הודעות
מחברותיה הטובות חיכו לה שם. איילה, שעבדה איתה במקום עבודתה
הקודם כתבה לה שהיא מקנאת בה על זה שהיא כבר לא שם. אין ספק
שלא כיף לאיילה שם. מהודעתה עלה כי הבוסית, שלוקה בפארנויה
קלה, אוסרת עליה לשוחח עם עמיתותיה לעבודה, שמא הן ייצרו ביחד
קואליציה נגדה. עדינה, שלמדה איתה יחד אנגלית באוניברסיטה שאלה
איך היה מפגש הבנות שארגנה אצלה בבית בחנוכה. עדינה, שהיא כיום
מרצה לאנגלית במכללה, רצתה מאד להגיע למפגש ולפגוש את 8
חברותיה האחרות של ענת, שהתקבצו ובאו מכל הארץ לערב נשים, אך
היתה עסוקה באותו יום בהסעת ילדיה לרופא השיניים. ההודעה
השלישית היתה ממיקי, חברתה הותיקה ביותר, איתה למדה ביחד מאז
כיתה אלף. מיקי כתבה לה שאכן גברים לא מיטיבים לתת תמיכה לנשים
בתור בעליהן, אבל בתור ידידים או מאהבים שלהן, זו כבר אופרה
אחרת. ענת ומיקי היו מחליפות אימיילים כמעט מדי יום ולפעמים אף
מספר פעמים ביום ומעודדות אחת את השנייה כשנתקלו בקשיים בחיי
היום יום עם בנותיהן, בעליהן (לשעבר והנוכחי) וענייני העבודה
שהעיקו עליהן. מיקי הגיעה כבר מזמן למסקנה שצריך לשנות דברים
בחיים כדי להרגיש שלם עם עצמך. ענת עוד היתה בדרך לשם.
מיד אחרי שגמרה לענות לשלוש חברותיה נכנס הבוס שלה במשרד
הממשלתי שבו עבדה וביקש ממנה דו"ח לגבי התקדמות הפרוייקט שעליו
עבדה במרץ בחודש האחרון. היא מסרה לו את הדו"ח בעל-פה ושאלה
אותו עוד כמה שאלות לגבי נושאים שבהם היתה צריכה את אישורו
ומיד המשיכה בעבודתה. היא אהבה את מקום העבודה הזה, שהתחיל
בתור חלטורה צדדית כמה שעות והפך למשהו עיקרי מאז עזבה את מקום
עבודתה בחברה הפרטית שבה עבדה עם איילה. אמנם היה קשה לה
להתרגל לקצב העבודה האיטי במשרד הממשלתי לאחר שהיתה מורגלת
בקצב המהיר של עבודה בחברה הפרטית, אבל היא הביאה איתה לעבודה
זו את הקצב שלה ומהר מאד גילתה כי שאר העובדים מנסים להדביק
אותה ונכנסים לקצב שלה.
שוב פעם תיאלץ להזכיר היום לרחל, פקידת המנהלה, שעדיין לא
חידשו איתה את חוזה העבודה לשנה הבאה. הם היו מאד מרוצים ממנה
בעבודה ואפילו מנכ"ל המשרד החל לברך אותה לשלום בחלפו על פניה
במסדרון (דבר שחרג ממנהגו הקבוע להתעלם מעובדות המשרד). בדרכה
להזכיר לרחל חלפה על פני מספר אנשים נחמדים שהכירה אשר הגיעו
להשתלמות במשרד, שלחה מספר פקסים בענייני עבודה ופתרה כמה
בעיות  בקשר לפרוייקט בו טיפלה. רחל אמרה לה שהיא מוכנה להחתים
אותה על החוזה בכל רגע רק שאזלו לה הטפסים המתאימים והיא תבקש
טופס מדקלה, פקידה אחרת במשרד שכן, כשזו תגיע לעבודה. זה לא
הפתיע אותה. ככה התנהלו שם העניינים. דברים נדחו בגלל סיבות
ביורוקרטיות והיה קשה להזיז דברים, אבל העובדים היו נחמדים
ברובם והיא אהבה לעבוד שם.
היא חזרה לחדרה והמשיכה לעבוד במרץ עד סוף היום. במהלכו נמצא
הטופס החסר של החוזה והיא חתמה עליו אצל רחל והספיקה לעשות
הרבה דברים שתכננה במסגרת הפרוייקט.
היא מיהרה לנסוע הביתה, הגיעה ופצחה בקריירה השניה שלה. חיש
מהר בישלה ארוחת צהרים של שניצלים וכוסמת לבתה, שעמדה לחזור
מבית-הספר ורק אחרי שאכלו ושוחחו על ענייני היום יכלה לגשת
לעיסוקי הפנאי שלה. היא הדליקה את המחשב בחדר העבודה, עברה על
האימיילים שהצטברו בתיבת הדואר שלה וחשבה לעצמה שהיום קר
מכרגיל. היא הדליקה את התנור בחדר. השעה היתה רק 15:30 בצהרים
והיא כבר חשה מותשת מאד.
אלך לנמנם קצת לשעה-שעתיים, כדי שלא ארדם בקונצרט אליו אני
לוקחת את אמי הערב, חשבה לעצמה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/1/04 22:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלי גן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה