ופעם נוספת,
מצאתי עצמי מהלך
על חוט המחשבה
שבצידיו תמרורים
המורים
את הדרך לתופת.
במרווחים המופשטים,
בין קרעי אריג
בד החלום
בין הידיעה
לאמונה
היכן שערכי מתמוטטים.
השאול של הבלתי נודע,
אינו חם
כעמוד האש,
הוא כבועת סבון מתמוטטת.
הוא כבאר כבידה,
מתמוסס לסימני
שאלה
בכף ידך המושטת.
כשהתשובות בורחות מפניך כאופק
כבסיסה של הקשת
ומבצרי הידיעה קורסים
כמגדלי קלפים
תחת עצמם.
ועוד אין ספק כי אתה שואל
דע כי הנחת
את אבן הפינה
להיותך אדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.