דיקלה סיני / פואמה אבודה |
וטוב מראה,
מצודד בקיסמו ובמילתו
כולו מתום.
נהג לכתוב שירים
בחשכת הלילה,
אור הירח האיר
את דפי כתיבתו.
עיניו כמו שני
ברקים בעלטה.
לא ידע מנוח,
להב רצונותיו
חד מתמיד.
שנא עצמו
שנא הוויתו,
כה שליו בחייו
כה סוער במותו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|