ג'רנאד

שליט ויש ויש ישב בטירה שלו שנבנתה במקום הבית הלבן שנחרב
כולו.
דים דים זה דפק בראשו. כאב הראש שלו, או אולי אפשר לומר כאב
שני הראשים שלו, החל להציק לו.  האוויר של הכוכב שהוא כבש גרם
לו לסבל נוראי. הוא לקח את המשקה באחת משלושת ידיו ושתה. המשקה
גרם לו לשיכוך הכאבים. הוא התחיל לחייך ואמר: "בני האדם
העלובים לא יכולים למרוד נגדי.  כל גזע שניסה למרוד הושמד. אם
יש אמפריה יותר ענקית מזאת אנא אמרו לי."
הוא צחק למשמע הבדיחה של עצמו. הוא קם מכיסא המלכות שלו והלך
למרתף, שם הייתה כלואה לורי בכלוב. הוא ליקק את שפתיו ואמר:
"בקרוב נאכל אותה בסעודה החגיגית לכבוד חג הכוח."
חג הכוח היה מסורת בגזע ויש ויש. בחג הזה הם אכלו בסעודה
חגיגית גזעים אחרים מהאמפריה שנבחרו באקראי לעלות על הצלחת.
לורי אמרה: "בני האדם עוד ימצאו דרך להשתחרר מכם, אתם יותר
גרועים מהנאצים."
ג'ראנד ענה לה בפשטות "לידעתך הרבה, בת-גזע עלוב ונכחד, אנחנו
אלו שבראנו את הנאצים. זה היה פרוייקט שנכשל, ולכן אחרי מאות
בשנים באנו בעצמנו לסיים את המשימה."
הוא צחק צחוק פרוע חסר שליטה עד שכמעט נחנק. אחד הגמדים שהיה
משרת שלו רץ אליו וטפח על אחת משלושת רגליו והשיעול נפסק
באחת.
לורי אמרה: "שתישרף בגיהנום, יצור מכוער ודוחה."
שליט ויש ויש עלה מהמרתף. הוא פתח את החדר הסודי בטירה ולחץ על
הכפתור. החדר השתנה בבת אחת והוא מצא את עצמו בכוכב האם שלו,
מטייל בין ההרים.
בנו רץ לקראתו. הוא ילד אותו בתענוג. הוא אמר לו: "אבא , מתי
אני אצא למלחמה נגד כוכבי לכת?"
ג'רנאד אמר לו: "כשתגדל. עד אז תלמד את כל מנהגי וחוקי הגזע
שלנו."
ברגע זה נפסקה ההדמיה והחדר השתנה. הדלת נפתחה בין רגע ועוזרו
עמד לפניו.
ג'רנאד שאל אותו "מה קרה? למה הפסקת אותי באמצע?"
העוזר ענה לו: "בני האדם החלו להתמרד. יש ירי על הטירה."
קצף עלה בפיו של ג'רנאד. "אני נותן לך פקודה להשמיד את כולם,
עד האחרון שבהם. גם את אלו שלא מתמרדים."
עוזרו רץ לבצע את הפקודה וג'רנאד מלמל לעצמו "כנראה שנצטרך
להקדים את חג הכוח."

המשך יבוא