[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שי מצפה
/
סיפורי ויש ויש חלק א'

אן

אן קמה בבוקר לעבודת יומה. זה היה מחנה ריכוז שדמה בכול למחנה
ריכוז נאצי, אבל אלו לא היו נאצים אלא חיזרים בשם ויש ויש, או
לפחות כך קראו להם בני האדם.
אבל אן כבר התרגלה לכל זה; היא נולדה אחרי הכיבוש. היא הביטה
בחוסר עניין על השומר. שלושת עיניו הביטו כל הזמן על המחנה.
הוא היה חמוש ברובה.
לפתע נשמע הרעש המוכר. זה היה מין מכונית מתוכה יצא ויש ויש
אחר. הוא הורה לה להיכנס והיא צייתה לו. המכונית נסעה אל מחוץ
למחנה, אל מכרה גדול שמתחת לאדמה.
המכרה היה ענקי ועבדו בו בני אדם כשנוגשים בהם הויש ויש. היו
להם שוטים בידיים והם היכו בהם על גבם של האומללים. גם גבה של
אן ספג כמה צליפות כאלו. פצעיה לא יכלו להגליד כי כל פעם היא
הוכתה מחדש באותו מקום. היא לא שנאה ולא אהבה את ויש ויש, היא
פשוט התיחסה אליהם כמו שאדם מתיחס למשהו בטבע.
את הגבר הצעיר ויפה התואר היא ראתה בביקוריה במקום. היא אהבה
אותו, היא חשה אליו רגשות שלא ידעה עוד לגבר. היא כמהה למגעו,
אבל הויש ויש אסרו על מגעים בין גברים לנשים - זה היה החוק של
שליט ויש ויש. אן נאנחה בייסורים והמשיכה לכרות נפט באת החפירה
שנתנו לה.
בסיום היום היא חזרה ברכב של הויש ויש. היא חזרה לביתן שלה ושם
פגשה את חברתה לורי.
לורי אמרה "אי אפשר להמשיך כך, צריך להתנגד ליצורים האלו, לויש
ויש."
אן ענתה בקול ילדותי: "אם תתנגדי להם יבטלו לך את כל
הזכויות."
לורי נשפה בבוז ואמרה: "על איזה זכויות את מדברת? הם מתיחסים
אלינו כמו לחרקים. חייבים להשתחרר מהם."
אן אמרה לה בקול אדיש: "ואיך את תעשי זאת ? תקפצי על ויש ויש
ותהרגי אותו?  הרי את יודעת שזאת פעולת התאבדות."
לורי רצתה לענות לה כשלפתע נפתחה הדלת ושני חייזרים עמדו בפתח.
הם ירו בלורי חץ הרדמה והיא נפלה על הרצפה כשעיניה מגולגלות.
הם הוציאו אותה ומאז היא לא ראתה אותה.
היא כבתה את האור ושכבה לישון. מחר יהיה יום חדש.

המשך יבוא







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הם קראו לי ורד
פראי,
אבל השם שלי היה
לייזה דיי.

מה הם כאלה
עילגים?! לייזה
דיי!! איך זה
קשור לורד
פראי!? שימותו!
מהיום קוראים
להם סרפד רעיל!
ככה הם ילמדו לא
לשבש שמות!
שימותו."





לייזה דיי. לא
ורד פראי. לייזה
דיי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/04 10:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי מצפה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה