הילה,
אני מתפרק מבפנים.
בסוף אמות,
למרות שאולי אצליח להשתנות.
אני רוצה שזה יקרה,
אבל יהיה מה שיהיה.
אני לא קובע דבר.
הכל כפי שהוא נשאר.
אני בחוסר ודאות.
מה עדיף יותר
לחיות?
או למות?
אני מקווה שיפסיק כבר לכאוב.
אני מקווה לאהוב.
אני מקווה עוד כוחות לשאוב.
אני מקווה שיהיה לי טוב.
הילה,
אני מחפש אחר תהילה
בינתיים יש לי רק בחילה
וזה רע,
וזה יוצא רק בשירה.
2/4/2003
אחרי שיחה עם הילה טל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.