ראיתי את זה...
מתוך שלל טינופת שמימית, ודמעות געשיות ודוכני לימונדה חרוכים,
וסטי פונדו הפוכים על פיהם...
ראיתי אותו צונח... קריסטלים קרים ניגרים מעיניו ומתנפצים
בפראות תיאטרלית בצורה מאולצת מסביב למקום שעתיד להיות ערימת
אפר בצבעי רעשים סטטיים.
ראיתי אותו.
נאנח אנחה אחרונה, ומשחרר את ארסו, ביחד עם 7.3 גרמים של
נשמה...(?) וצונח, צונח, בלי מקום לגידופים, לעבר משהו שנראה
כמו מוות בעל אפשרויות אקונומיות בלתי מבוטלות.
הוא נגדע אני מניח...
אם אפשר לקרוא לזה כך.
תיאורים גרנדיוזיים הרי לא יועילו כאן... אני מדבר על משהו
בלתי נתפס... או שאולי הוא נתפס מדי.
בכל מקרה, היומרה אדירה.
כמובן, שלכל העניין הדרמטי נוסף גם אלמנט פירוטכני עצום וכמה
תיישים שמרקדים בין הסלעים שנשברים מכוח שמיימי... ההשקעה
העצומה הרגילה באפקטים מיוחדים, לעומת הרפרוף של מבט מבטל על
פני התסריט.
זה לא דאוס אקס מאכינה, תסלחו לי, זו פארסה.
לא אני היחיד שראיתי את האירוניה...
כשהוא נפל יכולתי להישבע שהוא מחייך... מתוך ערפל הבדולח שהוא
כפה על סובביו.
הוא נפל בסופו של דבר...
אני אחסוך את תיאורי ההרואיות של הקרב העצום, שלוו במטחי אש,
גופרית וכולי וכולי, שהיו דרך אגב ממויינים למשעי בעזרת
ברקודים שמיימיים.
כן... כן... הוא נפל.
כן... כן... הוא בכה...
כן... זה היה שובר לב...
כן.
זה היה הדבר הכי מתוק שראיתי מעודי.
כן.
היו לו קשקשים.
אני חושב...

ואז הכל התחיל להיות מאוד מהיר.
אימפריות קמו, אמפריות נפלו, הרבה אדום, הרבה עננים, הרבה
אש... הקטקליזם הסטנדרטי שתצפו לו אחרי קלאש כזה...
אחר כך כמובן שהשתרר שקט.
אנשים התחילו לצאת מחורבות, ולהתלונן על שמלות שבת שהוכתמו,
ועל חיית מחמד זו או אחרת שאבדה בין הריסות אפורות של חברות
סטארט אפ קטנות ויומרניות..
קרני שמש אלוהיות החלו לפרוץ מבעד לעננים, בצורה הצ'יזית ביותר
האפשרית.
אנתיטזה כזו לאקסטרווגנטיות של לפני כמה רגעים... רציתי לקרוע
לעצמי את השיער מרוב הצביעות.
במקום זה עמדתי שם כמו אידיוט.
בוהה במה נשכפה עליי לראות כיופי, כטוהרה, כצדק...
אנשים (ניצבים?) התקבצו מתחת הפיורד המפורר, המיובש שעליו
ישבתי, מחבקים אחד את השני, צוחקים...
כמובן שזה היה מאולץ.
נאנחתי... נשכבתי על הגב... לא היה לי משהו יותר טוב לעשות...
רציתי אספירין. נואשות. לא חשבתי שזה זמן טוב לציין את זה.
אולי הייתי צריך פשוט לעצום את העיניים בעוד התיישים המשיכו
לרקוד עם הניצבים, והמסך הוגף.
תייש אחד קרב אליי... מרקד באילמות, מושיט אליי את ידו.
נתתי לו מעט במבה.
הוא אכל אותה מכף ידי, שופך מעט, ואחר רץ-ריקד משם לעבר קבוצת
תיישים אחרת, צבועים בעיקר בצבעי פסטל.אחד התיישים הוציא כינור
מתוך שק, והחל לנגן עליו בעזרת זנב חתול.
תייש אחר חטף את השק ולקח קונטרבס כפול מגודלו, בעוד תייש שני
פורט עליו ומפזז.
עוד תייש הוציא ויולה, וזרק כינור נוסף על תייש נוסף שעמד
במרחק חמישה מטרים בערך ממנו.
הם ירדו מההריסות אל עבר הגיא בו נאספו האנשים, מנגנים מוסיקה
שעלולה להיחשב לשמיימית, בזמן שעוד ועוד קרני שמש עצלות
מזדחלות להן בביישנות מתוך עננים בצבע בז' ומאירות על אגלי טל
שהופיעו משום מקום על גדרות התיל המחלידות.
בשלב מסויים העננים החלו להתפזר, מפנים מקום לאור זהוב בוהק.
פרחים התחילו לפרוח, ואני התחלתי להצטער על שלא מצאתי את
הדאודורנט שלי.
התיישים המשיכו לנגן ולרקוד ולצבוע את האנשים בצבעי פסטל.

לפתע היה שקט, ורק קול סופראן פילח את הדממה שנשתררה כמו מתוך
פקודה אלוהית.

ואז היא הופיעה...
הגיע הזמן.
קול הסופראן הוחלף במקהלה שלמה, בחזקת שבע-עשרה ובצלילי כלי
מיתר מאלף נקיקים, מערות, צוקים וחורים שכוחי אל במרחבי
הבריאה, מקדמים את העיר החדשה שירדה מהשמיים בתזמורת
קולוסאלית.
העיר כמובן הייתה מרשימה יותר מכל עיר שאי פעם נבנתה...
אף אדם לא בנה אותה כמובן...
אולי בגלל זה היא הייתה כל כך מרשימה... איכות ייבוא, אתם
יודעים.
מבעד האור הזהוב יכולתי להבחין בשלט ניאון ענקי על חומותיה
הבוהקות, ובמאות גורדי שחקים נוצצים, גני שעשועים, שכונות
יוקרה, ומרכזי גביית מס.
כולם בוהקים, כמובן, באור יקרות.

ואז היא ירדה אל הקרקע... התזמורת הגיעה לשיאה, ובנחיתה שלמה
היא נצמדה לקרקע השסועה, מברכת אותה בשלמותה, ויוצרת קונטרסט
צורם.

הם נכנסו אליה כמובן... התיישים המרקדים ובני האדם...
לחיים להם נכספו אשר הובטחו להם...
למשכורת שנתית מעל הממוצע, לאישה ו-2.1 ילדים בלונדינים
מחייכים בממוצע, 1 רופאה, 1 עורך דין, ו-0.2 טייס...
לסופרמרקטים בהם אפשר למצוא 17 סוגים שונים של ניירות טואלט
תלת שכבתיים ומבושמים, לטלויזיות פלסמה, לדירות גג לבנות,
לקולג', לקיוביקלס מוזהבים, לארוחות חג אצל סבתות, לחוגי
קריאה, לקוקה קולה (סימן רשום), ל-0.2% אינפלציה, לפרס
האקדמיה, לרונלד מק'דונלד (סימן רשום) וסלט הקליפורניה שלו עם
5 רטבים שונים לבחירתך ואופציה לנתחי עוף או בשר, לצמחונות,
לפנסיה, לטיולים מסביב לעולם, לבתי אבות עם מסאז' תאילנדי,
למוות בשנתם, מוקפים במכרים ומשפחה.

החלטתי שכדאי לצאת מהתמונה הזו...
סתם פגמתי בה...
תיש אחד הגיע אליי, מחלל בחליל...

הצעתי לו במבה.