בר קריבוס / מחשבות ביום שרב |
כחציר מוכה שמש
כן חיילים בשרב.
רובצים ושוכבים
בוהים ובוהים
הופכים, מתהפכים בטן- גב.
והשכל רפה
כנעול בתיבה
עד לבוא הניצוץ הגואל
העולם מתעורר
והרוח קרירה
והדשא ירוק וגדל.
מה, אם כן, הניצוץ
אם לא רוח חיים
מקלה על כבדות השרב,
שבשדה הצבא
בין עשבי חיילים
מצמיחה לתפארת, חצב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|