[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישל די
/
העולם האמיתי

אבא, אמא, מה קורה כאן? איפה אני נמצאת ולמה כל הבנים מסתכלים
עלי במבטים מוזרים? ולמה כולם כאן לא מפסיקים לחזור על המילים
כסף, סקס וסמים? האם אלו הדברים הכי חשובים? אני לא מבינה את
מה שהולך כאן.
פגשתי ברחוב מישהו נחמד, קראו לו שגיא, הוא ראה שאני עייפה
ולכן שאל אותי אם בא לי לעלות אליו לשתות קפה שיעורר אותי קצת.
חשבתי שזה רעיון מצוין, קפאין זה בדיוק מה שאני צריכה בשביל
להרגיש קצת יותר ערנית. עליתי אליו, הוא הכין לי נס קפה, היה
טעים, ופתאום הוא התחיל לנשק אותי ולחבק אותי ולהגיד שאני נורא
סקסית. היה לי דווקא נעים, הרגשתי אהובה, אבל אז הוא התפשט
והפשיט גם אותי, ונראה היה כאילו הוא מחפש רק מקום אחד ספציפי
בגוף שלי. רציתי לצעוק עליו, הי, זה לא המקום שמחפש אהבה, וחוץ
מזה אני רק רציתי קפה בשביל להתעורר קצת, אבל שתקתי עד שהוא
נרדם עם חיוך מוזר על הפרצוף. אחרי שקמתי והתלבשתי הוא פקח עין
אחת, הוציא שטר מהארנק ונתן לי. "ממי, לכי תקני איזו שמלה יפה"
הוא פלט, "זה מגיע לך" וחזר לישון.
הלכתי וקניתי שמלה, הוא הרי אמר שמגיע לי. המוכרת שאלה אותי
עם איזה כרטיס אני מתכוונת לשלם - זהב, פלטינום או רגיל. אני
חושבת שהיא התבלבלה, לא רציתי ללכת לסרט, איזה כרטיס? אז רק
נתתי לה את השטר.
מחוץ לחנות פגשתי את אורן, בחור נחמד שאמר לי שאני ממש יפה והא
ישמח אם אני אבוא למסיבה שלו היום בערב, הוא אפילו ידאג לי
להנחות. בגלל שהוא היה כל כך נחמד אלי לא רציתי להעליב אותו
והגעתי למסיבה. היה תור מאד גדול ואנשים דחפו וצעקו אבל בגלל
שהבטחתי לו חיכיתי שם שעה עד שהוא ראה אותי. הוא לא אמר לי
שלום ופשוט דחף אותי לכיוון הקופה עם עוד כמה אנשים. "איזה
יחצ"ן מנייק" שמעתי מישהו לידי לוחש לחברו. שילמתי 100 שקל,
אני חושבת שאורן שכח את ההנחה שהוא הבטיח, מסכן, הוא באמת נראה
קצת לחוץ. נכנסתי למסיבה, דווקא נראה כיף, המון אנשים רוקדים.
מישהו ניגש אלי, חייך חיוך רחב שקצת הזכיר לי את החיוך של הזאב
מכיפה אדומה, ושאל "בא לך שורה?" שמחתי נורא, אני ממש אוהבת
ריקודי שורות. אמרתי לו בטח, והוא משך אותי בעקבותיו לחדרון
חשוך. לא כל כך הבנתי מה הוא עושה, במקום לרקוד הוא התיישב
והושיב אותי לידו. הוא הוציא שקית מלאה במין חומר לבן שנראה
כמו סוכר ופיזר חלק ממנו על השולחן לידנו. אז הוא סתם נחיר אחד
ובנחיר השני הריח את החומר. שיערתי שבטח יש לזה ריח מיוחד,
ולכן ניסיתי גם לעשות כמוהו. המשכנו כמה פעמים והתאכזבתי,
לחומר לא היה שום ריח מיוחד. קמנו וחזרנו לרקוד. הרגשתי פתאום
כאילו שאני רוקדת בשמים, מעל כולם. היה לי פיפי, אז הלכתי
לכיוון השירותים, כשמישהו שאל אותי אם בא לי שהוא יבוא איתי
לשירותים. נחמד מצידו, חשבתי, שהוא מוכן ללוות אותי. כשהגענו
לשרותים נכנסתי לתא וראיתי שהוא נכנס בעקבותי. אני רוצה לעשות
פיפי, ניסיתי להסביר לו, אבל לא כל כך הצלחתי לדבר כי הוא דחף
לי את הראש כלפי מטה והכניס לי משהו לפה, לא הבנתי בדיוק מה זה
היה.
יצאנו מהשירותים, יצאתי מהמסיבה ונורא רציתי פתאום להיות במיטה
שלי, מתחת לפוך שלי, לדבר עם אבא ואמא שלי ולשאול אותם המון
שאלות - למה הים כחול? למה הציפורים נודדות בסתיו? איך יודעים
כשאוהבים? למה כבר אף אחד לא תמים יותר? ואיך, איך לעזאזל
מתמודדים עם העולם הזה ושורדים בו?!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
'אתה רואה, זה
הכפתור שמאשר את
הסלוגן, וזה
הכפתור שמוחק
אותו מהזכרון.
בערך כל 70
סלוגנים אתה
מאשר אחד.'

(חפיפה לתפקיד
'זה שמאשר את
הסלוגנים')


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/04 1:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישל די

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה