תכלת השמיים / נביאים חרשים |
ממלא את השמש בגווני צהוב,
זוויות הרוחות משתנות על פי חוגי החוזק,
ומטילות לעברנו ידיים מושטות של גוויות
הנופלות מן העץ השלוח
לעבר הסתירה בחיינו.
וידעו השמיים לבכות,
לשלח אי שם את הדמעות,
דמעות שלא הרוו אף צימאון
אלא השתוללו בכאבי הצריבה
מעונשי השנאה הבוהה בצינורות אדומים.
ונהימות אלוהים פרצו בי,
כלהט הנביאים החרשים שחזו עתיד
כי ידעתי עתידי בלבד
ולא נשאתי כאב אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|