אני נערה צעירה בת מזל אריה, ואני בעיצומו של גיל ההתבגרות.
אתם יכולים לחשוב לעצמכם עכשיו "עוד ילדה קטנה שלא יודעת כלום
מהחיים", אבל אני יכולה להגיד לכם שאתם טועים. אני אולי קטנה
בגיל, אבל אני מאמינה שאני מאוד בוגרת.
ת'אמת, אני בדרך כלל לא מדברת על עצמי לטובה, אבל בגלל שאין לי
מושג מי יקרא את זה אני פשוט אהיה כנה.
חוץ מלעשות כל מה שבני נוער אוהבים לעשות, אני מאוד אוהבת
לבשל- זה מרגיע אותי מאוד. ולרוב זה גם מצליח לי.
אני אוהבת גם לכתוב. אני הכי טובה בלהתבטא בכתב, הרבה פעמים
אמרו לי את זה, ואני חושבת גם ככה. אולי אני טובה בזה כי אני
יודעת שבניגוד לדיבור פנים מול פנים אפשר לחשוב על הדברים, ולא
ישר להגיב.
עוד דבר שאני מאוד אוהבת לעשות זה לרקוד. אולי זה נשמע שיטחי
אבל זה ממש לא. אני רוקדת במסגרת חוג כבר 6 שנים ואני רוקדת גם
במסיבות.
בישול, ריקוד, כתיבה, מדיטציה ומוזיקה טובה אלה הדברים
שמרגיעים אותי.

אני רואה את עצמי למישהי שהיו לה הרבה בעיות, והרבה פעמים גם
התייאשתי. הייתי קרובה לאנורקסיה נרבוזה, חתכתי את עצמי לא
פעם,ביקרתי בפסיכולוג, ושיגעתי (במילים עדינות) את ההורים
שלי.
אבל אני הצלחתי "להרים" את עצמי, בעזרת חברים, מורות, וכמובן
המשפחה שלי.
אם כבר החלטתי להיות כנה, אז אני יכולה להגיד לכם שאני ממש
שונאת את אמא שלי. אני לא כפוית טובה, אבל אם הייתם מכירים
אותה הייתם מבינים.
מאוד הגיוני שהיא אמא טובה,כי בסך הכל אני והאחיות שלי יצאנו
די מוצלחות. (האחיות שלי- הן שתי בנות מדהימות, והן הדבר הכי
חשוב לי בחיים!!! אבל זה כבר לסיפור אחר..)
אבל היא בנאדם חרא. פשוט ככה, בכל מובן המילה. מענייין באמת
איך יצאנו כאלה עם כזאת אמא. .טוב נו, נותר אבא שלי, שגם הוא
בנאדם מדהים בפני עצמו (תהרגו אותי למה הוא התחתן עם אמא
שלי).
ולאמא שלי לפעמים תפקיד האמא בא עם הבאנדם ואז אתם יכולים לתאר
לעצמכם מה קורה.
אין לי הרבה עקרונות בחיים, כי אני בנאדם קליל, אני חושבת המון
ופילוסופית, אבל בסך הכל אני פשוטה.
יש לי עקרונות מעטים שעליהם אני מאוד מקפידה, וביניהם:
אני שונאת שמשקרים לי. מישהו שישקר לי יכול לראות אותו מחוץ
לחיים שלי.
אני שונאת שמתנשאים מעליי, גם ככה הביטחון העצמי שלי לא
במרומים, אני לא צריכה שיוסיפו לי לזה.
והדבר שאני הכי שונאת זה צבועים. אנשים מלאי פוזה ואנשים
צבועים אלה האנשים שאני הכי לא יכולה להסתדר איתם.
אז העקרונות שלי הם בעצם התנהגות רוב ה"יצורים" החיים בסביבה
שלי, ולכן זה קשה לשמור על שפיות מתמדת. אבל מה לעשות? צריך
להסתדר עם זה. זה חוק מספר אחת ביחסי אנוש (כנראה).
מידי לילה אני עושה מדיטציה. אני מוכרחה להגיד לכם שזה משהו
מדהים...זה נותן הרגשה כל כך טובה גם אם המצב הוא הכי מסריח
בעולם, וזה הצד היותר רגוע אצלי.
לעומת זאת, אני רואה את עצמי גם כמישהי משוגעת, במובן הטוב של
המילה, ולמען האמת- אני אוהבת את זה. אני אוהבת להשתגע מבלי
להיות עסוקה "במה חושבים האחרים". אני יודעת לשלוט בעצמי מתי
שצריך, ויודעת גבולות.
אני מתעניינת באסטרולוגיה ומיסטיקה, זה סוד שלעולם לא נצליח
לגלות, אבל מה שכבר אנחנו כן יודעים מאוד מעניין אותי.
אז מי שקרא את הכל אני באמת מעריכה, כי זה היה ארוך...
ומי שחושב שהוא מכיר אותי דרך מה שמדובר פה, טועה לחלוטין.
אז תודה שקראת.. ואשמח לשמוע תגובה.