New Stage - Go To Main Page


א.
מהסס אני מעט
אולי קצת מופנם,
אך בסוף נכנס
והיא באה גם.
מסך ניקוטין
פיה מטווח-אפס
עלי פולט
ואני משתנק.
שפתיה משועשעות
ומכר שלה שם לב למבוכתי
ומציע לה שיחצוץ בינה וביני.
אך שפתיה המשועשעות
מסרבות בנימוס
ולוחשות שהיא
דווקא נהנית ככה.
ואז הן גם מתחילות לזמזם
בקול כל-כך חושני ועדין
אך גם כה שברירי.
אני מהרהר לעצמי
הפאסיבי אני.



ב.
שוב אני מהסס
והפעם אני לבד.
פתאום היא מגיחה
עם אודם שמנוני
הזועק משפתותיה.
אני מנסה להתרכז
בקווי אוטובוסים,
בעמודי החשמל או לפחות
בכל קו אחר,
העיקר שלא תחשוב
חלילה
שאני חרמן.
אך מולי פרסומת של חברת סלולר
המבקשת ממני באמצעות אדם
שראשו אפוף במכשיר משוכלל:
"תתחבר לצד המתקדם שלך".
עכשיו אני לבטח אומלל.
היש לי צד כזה, בכלל?!



ג.
פעם אחת קשישה לי עשתה
עיניים בתחנה.
זה דווקא היה לי טוב על הנשמה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/1/04 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה