[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביחי פינקי טל
/
ה-13 לחודש

זה היה אחד מהרגעים שידעת שפגשת מישהי שאתה רוצה כי איך שהיא
נראית ומה שהיא שידרה דרך ההתנהגות והלבוש שלה ידעתי שאותה אני
חייב להשיג.
הכל התחיל כאשר פגשתי אותה בבנק יום שני בבוקר.
שנינו עמדנו בתור להפקדה.
זה היה בתאריך ה-11 לחודש אז כנראה שגם היא באה להפקיד את
המשכורת החודשית.
כאשר הגיע תורה אני לא הפסקתי להסתכל לה על התחת.
היא שמה לב, או איך שהיא שמה.
כאשר סיימה את עניינה עם הפקיד היא עברה לידי ואמרה לי: "התחת
הזה יהיה מחר בערב במועדון הפאצ'וס אם אתה רוצה לראות אותו
שוב".
אני נדלקתי, איזה בחורה.
כמובן שלמחרת בפאצ'וס כבר ב-9 בערב אני הייתי.
התחת שלה אכן היה שמה וזז ללא הרף.
עד שבסוף באתי ונצמדתי אליו מאחורה.
זה היה תחת, או איזה תחת.
באותה רגע כל מה שרציתי זה לתת ביס ענק בתחת הזה אבל היו הרבה
אנשים מסביב.
רקדנו ורקדנו עד שהתחיל להמאס, ישבנו בבר הקטן ודיברנו שטויות
תוך כדי שתייה אינטנסיבית של בירה.
הסתכלתי על השפתיים העבות שלה איך הן נצמדות לכוס, פשוט לנשוך
את השפתיים האלה.
שוב התאפקתי כי אפילו בבר הקטן הזה היו אנשים מסביב.
לבסוף אחרי 4 כוסות שלי ו-1 וחצי שלה היא הראתה לי את השרשרת
החדשה שלה.
כמו כל גבר נורמלי את תשומת הלב שלי הפניתי לחזה ולפטמות שלה
כמה שהייתי רוצה ללקק אותם.
כמו שרציתי הגיעה לבסוף ההזמנה שלה ובשעה רבע ל-12 הגענו
לביתה.
בית חמוד מאד, מאד נשי.
במיוחד המטבח.
היה עליו את הסכינים הארוכים האלה כמו בסרטים.
שלפתי אחד ועמדתי מולה וצעקתי: "דו קרב!".
טוב בכל זאת הייתי חצי שיכור.
בכל מקרה ישבנו על הספה ואני בלי שטויות ישר התחלתי את המלאכה:
התחלתי לנגוס לה את תנוכי האוזן, זה היה ממש מעדן.
לאחר מכן עברתי לשפתיים שלך ונשכתי אותם בלב שלם, היו ממש כמו
דם לערפד.
את הפטמות שלה ליקקתי בלי סוף והם היו כמו גלידה לילד קטן.
אבל התחת, או כמה חיכיתי להניח את השיניים שלי על התחת הזה
ואיזה ביס אני נתתי לה.
פשוט, אין מילים.
לקינוח אכלתי לה את העיניים, הכבד והמעיים.
זאתי הייתה ארוחה מלאה ממש טובה כמו במסעדה צרפתית.
היא כללה הכל ממתאבנים ועד לקינוח.
טוב השעה 12 כבר עברה הגיע הזמן לחזור ליער עד שאהפוך לבן אדם
שוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סיפור אמיתי:

<תנועה בשיחים>
"וואקף וואל אנא
באתוחק!"

...

"מייאו?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/1/04 11:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביחי פינקי טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה