לפעמים אתה ממש ממש רוצה, באמת, אתה מאמץ את כל כולך, אבל לא
יוצא. אתה מרגיש מתוסכל כי ממש ממש רצית, אבל לא יצא לך. תמיד
אמרו לי, שאם אני ממש ממש ארצה, אני אצליח. אז איך לא הצלחתי?
אולי לא ממש ממש רציתי?.
לא יכול להיות. אני מרגיש שממש רציתי, מה אני משקר לעצמי?,
אולי, ואולי מי שהמציא את המשפט הזה בן זונה, ואמא שלו מזדיינת
בפארק כל לילה. אני כועס על עצמי, אני מאשים את הכישלון שלי
במישהו אחר, כנראה אדם מבריק שהמציא ככל הנראה משפט גאוני,
וחוץ מזה באיזה פארק מזדיינת אמא שלו (אווירה ניו יורקית
באוויר). אם אני מתאמץ וחושב על זה, היו פעמים שממש ממש רציתי
ובאמת הצלחתי. כן כן כשאני חושב על זה אני מצליח להיזכר.
בתיכון כשהמורה שלי לאנגלית ירדה עלי מול כל הכיתה שאני תמיד
לא מכין שעורים, ובאמת הכנתי, פשוט היתה שאלה אחת שלא הייתי
עושה והיא תמיד היתה מבקשת שאני אקריא את התשובה שלי לשאלה
הזו. בכל מקרה מאז, החלטתי שאני העשה לה את המוות, ומאותו
היום, לא היתה שאלה אחת שלא בקשתי לענות עליה. בהתחלה היא
הופתעה לטובה, ואחרי זה, זה די הפך להטרדה. אבל איזו מורה
תתלונן על תלמיד שהטריד אותה בזה שהוא כל הזמן רוצה לענות על
שאלות?
לא כל כך נכון, אבל בכיוון.
ובצבא רציתי והצלחתי, ופעם בשירותים רציתי לחרבן לפני שאני
מתחיל את היום אבל לא היה לי מה, אבל ממש ממש רציתי, והצלחתי.
(אני ילד מוכשר).
אולי יש דברים שאין מה לעשות, גם אם תרצה לא תצליח, כמו- אני
רוצה שיגמר כבר הקיץ, הבעיה שזו רק ההתחלה ואין מה לעשות הקיץ
לא יעבור עכשיו לפחות 4 חודשים, ואני יכול לרצות כמה שאני רוצה
אבל זה לא יעזור לי.
ואולי אני רוצה שעשר הדקות הקרובות יעברו מהר יותר, תכ'לס זה
לא אפשרי. תמיד עשר דקות ישארו עשר דקות, כפול ששים שניות ולא
יעזור כמה אני ארצה.
אני רוצה שלא יהיה לי קשה.
אני רוצה שיהיה לי הרבה.
אני רוצה לאט.
אני רוצה נעים.
אני רוצה עם ריח.
אני רוצה קריר.
אני גם רוצה קצת סגריר.
אני רוצה שיצא.
אני רוצה שישתחרר המעצור.
אני רוצה בכיף.
אני רוצה להרעיש, להרגיז, לשבור, להרוס להשמיד, לצעוק שמיתריי
יפקעו, עד שאהיה צרוד למחרת, עד שישאלו "מה קרה לקול שלך". עד
שיאהבו אותי, עד שיגמר, ישתנה יתחלף. אני רוצה לגמור אבל לא
מצליח, יש לי הרבה להגיד. למה לא מקשיבים לך דווקא שיש לך משהו
חשוב להגיד? למי זה חשוב? בינתיים לי, אבל אולי גם לך אם
תקשיבי, אם תרצי, אם תחבקי קצת, אם לא תהיי רחוקה.

למה את לא פה שצריך? למה את תמיד עובדת או הולכת או ישנה או
עסוקה? למה את לא פחות שלך ויותר שלי. אני רוצה לרצות פחות.
אני רוצה להנמיך ציפיות. אני יכול לעשות את זה, אני אעשה רק אם
אני אתן לעצמי את ההזדמנות. בשעת הכושר הראשונה שתהיה לי אני
מבטיח להשתדל לרצות פחות, באמת, אני מבטיח לעצמי את זה.
כמה חבל שהכי קל לשבור דווקא את ההבטחות  שאתה עושה לעצמך. אני
כנראה אדם חלש, אני אחלוף בקרוב, אשפיל את האופי החלש שלי,
אקפל את זנבי ה"עאלק" מטופח בן הרגליים ואברח במהירות למקום בו
אתחבא מאנשים חזקים. אם הייתי יכול הייתי רוצה להיות הקרן
האחרונה של אור יום, שנעה במיליון שנות אור, חוצה גבולות
ומימדים, חודרת את האטמוספרה, חודרת מבעד לעננים, יורדת בשיפוע
מחושב לקרקע ומאירה באור כתום צהוב אחרון את העולם. נותנת את
הבזק הצבע האחרון לפני שמתחיל הסרט בשחור לבן.

אני עכשיו רוצה ממש ממש חזק, האם את מוכנה?
רק תגידי כן.

(אני יכול עוד, אני אפסיק)
סליחה.