ענת שניידרמן / מחזה של גשם |
ממלאה ריאותי באויר,
מחדשת רוחי,
מתחדשת.
עפעפי צונחים,
כוילונות קטיפה כבדים
בתום ההצגה.
מחזה שלא תם, שלא נחתם.
שכתובים, מחיקות
תחלופת דמויות מתמדת
משב רוח פתאומי
של דלת נטרקת.
גשם פתאום,
שוב צניחת וילונות
התמכרות משוועת
למגעו הסוחף.
גשם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|