כשהגעתי הוא כבר היה שם.
"נ'"
הסתכלתי למעלה, הוא היה שם - כל כך גבוה, נאה, שרירי.
בלי חולצה.
"עלי למעלה כבר!!!" הוא הוציא אותי מההרהורים.
"אה ותחביאי את האופניים..."
כן, כמובן אסור שאפאחד ידע על קיומו של המפגש הזה.
התחלתי לרוץ במדרגות החשוכות והמלוכלכות למעלה.
כל התחת שלי התנודד מצד לצד - אוף, כל כך גדול ומעצבן.
א' חיכה לי בלי חולצה. בלי מכנסים. רק תחתונים היו לגופו וגם
אותם הוא התחיל להוריד בתנועות סקסיות, שהיו
אמורות לחרמן
אותי.
א' ניגש אליי והתבונן.
המחשבות מהמראה חזרו אלי, מעניין על מה הוא חושב, על מה הוא
תוהה, מהרהר.
-"א', על מה אתה חושב?"
-"נ', את יודעת למה אני כאן?"
-"כבר אמרת לי, בשביל שנתחרמן"
הוא נשק לשפתיי ונגע בשדיי, שעדיין היו מכוסים ב-4 שכבות (כולל
חזייה) שהגנו עליי מפני הקור ובעיקר מפניו של א'.
"נ', תורידי את כל המאה אלף בגדים שיש עלייך."
הוא ביקש.
ואני - כמו חתיכת כלבה סמרטוטית וצייתנית, התחלתי "לקלף" מעליי
את השכבות.
כשהגעתי לחולצה הקצרה עצרתי.
"נו!!!"
הוא הרים עליי את קולו.
"לא א', אני לא רוצה להמשיך עם ההתחרמנויות של זה. נמאס לי
שאתה לא אוהב אותי ושאנחנו סתם מתחרמנים ללא כל מטרה. אחרי
הכל, בסופו של דבר אחרי שאתה גומר אתה הולך ואפילו לא אומר
נשיקת ביי, נמאס לי, אתה שומע?!
נמאס"
-"נ', אני אי פעם אמרתי לך שאני לא אוהב אותך?"
-"אל תהיה לי פתאום איזה רומנטיקן, אני יודעת שאתה רק רוצה
לגמור כי אתה חרמן מסכן שלא שולט על איברו המתרומם.
(מתרומם
בתרתי משמע) אל תעשה לי פאקינג הצגות אני מכירה אותך חתיכת
מניאק."
מעיניו של א' זלגו פתאום דמעות,
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו.
-"את יודעת שהיו לי חרא חיים, למה את מתעללת בי עוד?!"
-"תבין א', מי שמתעלל בי מקבל בחזרה,
what goes around comes around"
א' לא הבין את המשפט, הוא לא ממש ידע אנגלית טוב. טוב, למען
האמת הוא גם לא ידע מתמטיקה טוב וגם לא לשון. בעצם הוא גם לא
ידע נימוסים ולהיות חברותי. הוא גם לא ממש ידע מה זה מחשב ומה
זה מערכת סטריאו. הוא גם לא ידע לרוץ טוב או לשחק כדורגל או
כדורסל טוב. הוא לא ידע לבשל, הוא לא ידע לנקות...
למסקנה: א' לא ידע שומדבר חוץ מלנשק ולמזמז.
א' הזיז אותי לאחור בתנועה עדינה.
-"נ', למה אני מענה את עצמי, ויותר מזה - אותך?"
-"אין לי מושג א', אולי תפסיק כבר? כואב לשנינו... אתה יודע,
לאביב גפן יש משפט שהוא אמר באיזה שיר "
... זוהי מלחמה ללא
הרוגים, מלחמה שבה שנינו מאוהבים..."
א', אני לא ממש יודעת מה לחשוב."
א' הסתכל עליי במבט שלא ידע מה לעשות עם המילים שנמצאות על קצה
לשונו.(
הוא היה צריך לנשק אותי, אוף!!!).
"נו!!! תדבר כבר!!!"
פקדתי עליו.
"נ', תרגעי, זה לא כ"כ פשוט לי. אפעם לא התמחיתי בלבטאות רגשות
ואנ..."
"א' תסתום את הפה עם החרא ש'תה מאכיל אותי! מה יש לך להגיד?"
קטעתי אותו במלמולים שלו.
-"יש לך קונדום?"
א' שאל אותי, כאילו לא קרה כלום וכאילו הוא בכלל לא היה לפני
התפרצות רגשות.
-"זה מה שהתכוונת להגיד א'?"
-"כן... אני רוצה לזיין אותך. "
-"אבל אני לא רוצה שתהיה הראשון שלי, אני רוצה להמשיך להיות
בתולה"
-"לא הבנת אותי.
אני רוצה לזיין אותך בתחת מותק"
-"איכס חתיכת גועלי".
א' התחיל לנשק אותי, התמכרתי לרגע. - כמו תמיד, א' היה נשקן
מצוין.
הוא נגע בישבני, שעדיין היו עליו מכנסיי והחוטיני השחור עם
השפנפן של הפלייבוי.
א' נשק לצווארי, ליקק אותו בלשונו ובאותו זמן בקורדינציה
"המדהימה" שלו הוא פתח את חזייתי.
"דיי א'"
אמרתי בקול חלוש.
-"למה? אני יודע שאת רוצה אותי"
-"לא א', אני לא מעוניינת להמשיך בקשר הזה, אני לא רוצה שתראה
לי עוד פעם את השדיים את הבטן ו/או את הישבן"
א' המשיך בשלו. הזזתי את ידיו מעליי, ודחפתי אותו אחורה.
"נ' אני רוצה לגעת בך!!! ואל תעשי לי פרצופים, גם את רוצה.
ראיתי איך את מסתכלת עליי בחדר האוכל, איך את נועצת בי מבטים
מחורמנים, איך את מנשקת אותי בלהט, אפילו פעם אחת ביקשתי ממני
להביא לך ביד. אל תשחקי לי אותה"
א' תפס בחולצתי הקצרה וקרע אותה מעליי. הוא נשק לשפתיי. סגרתי
אותן. א' לחץ את שתי לחיי ושפתיי נפתחו.נאבקתי בו, אך א' היה
חזק ממני בהרבה, מאחר והוא היה הולך לחדר כושר ולי היו סתם
שומנים.
-"את מוצצת לי, או שאני מחייב אותך?"
-"בחיים לא!!!" ניסיתי להגיד מתוך שפתיי המחוצות, הפתוחות מאי
רצון.
א' הוריד את ראשי למטה - מראשו אל בטנו ואח"כ אל הזין שהיה
מוכן רק בשבילי. סגרתי את שיניי.
א' נתן לי בעיטה קלה בבטני, בעיטה קלה אך כואבת.
"חבל שאת מתנגדת" הוא לחש באוזני ונשף לתוכה. "בסוף זה עוד
ייגמר כאונס וחבל, אני אוהב אותך".
אפילו שהיה חושך, יכולתי לראות את לחייו האדומות.
הוא הזיע בצורה מטורפת וגופו היה חם. יותר מהפעמים הקודמות,
בהן הסכמתי לכל דבר שציווה עליי.
לא שהייתה לי איזשהי ברירה, רציתי אותו, ולכן הייתי חייבת לתת
אישור לדברים שביצע בי, למרות שהם הגעילו אותי רוב הזמן.
הוא בהה בי לרגע, כמו גור כלבים המבקש תשובה לשאלתו: "האם יוכל
לקבל את האוכל?" ואני רק השפלתי את עיניי.
"אם ככה את, סבבה, רק תזכרי שאני הזהרתי אותך."
א' מחץ עוד יותר את שפתיי ואטם את נחיריי.
"עכשיו, תפתחי ת'לסתות ותמצצי לי"
הוא הכאיב לי כל-כך ולא הייתה לי ברירה אלא לפתוח את לסתותי,
ו"לאכול" את מה שהוא הביא.
"אני עומד לגמור" הוא צעק לאחר 10 דקות לערך.
דחפתי את ידיו שהיו על ראשי ממני ואמרתי הכי מהר שיכולתי "שלא
תעיז לגמור לי בפה!!!"
א' נתן עוד בעיטה לבטני, הפעם יותר כואבת וחזקה.
נאנחתי בצליל כאב חד ודמעות התחילו לרדת מעיני.
"מה את בוכה? הא? מה את בוכה עכשיו?"
הוא שאל. והמשפט הזה, השאלה הזו והסגנון שבה הוא שאל אותה,
הזכירה לי את הטון שבנצי מ"אסקימו לימון" דיבר אל תמי, כאשר לא
רצתה להתמזמז אתו.
זה היה בפרק שנקרא "יוצאים קבוע" וזכרתי אותו כמעט בע"פ.
חטפתי עצבים מטון הדיבור של א', והעפתי את ידיו ממני.
א' התעצבן... "איך את מעיזה חתיכת מגעילה? מי את בכלל שתעיפי
אותי ממך? בטח מסתכלת כל יום במראה וחושבת לעצמך כמה שאת
מכוערת ומגעילה, איך את בכלל מעיזה להוריד בפני מישהו את
הבגדים?"
המחשבות האלו על המראה, הן אלו ששברו אותי.
אספתי את בגדיי והתחלתי ללבוש אותם במהירות.
חיפשתי את הפלאפון שנפל בזמן הזה. התכופפתי וא' נתן מכה חזקה
על ישבני.
-"אווץ', סוטה."
-"איך קראת לי?"
-"סוטה!!! אתה? א'? אתה סוטה!!! אתה סוטה חולני!!! ולחשוב שפעם
עוד הייתי דלוקה עליך..."
-"היית דלוקה עליי? למה? למה אני?"
-"אני ממש לא יודעת תאמין לי, הלוואי והייתי קצת יודעת, היה
פותר לי כמה בעיות קשות בחיים."
דיברנו תוך כדי שאני מחפשת את הפלאפון, מוצאת ואז מתחילה
בחיפושים אחר הצעיף.
נעמדתי לרגע, כאב לי הגב.
א' בא ממולי, הרים את סנטרי כך שעיני יהיו בגובה עיניו...
אישוניו זזו מעלה, מטה. מעלה, מטה סוקרים ובוחנים את פניי.
ואישוני עקבו אחר אישוניו.
א' קרב את סנטרי אל סנטרו. הוא כבר התכונן לתת את הנשיקה.
עם האמה והאצבע של יד שמאל, הזזתי את ראשו אחורה בעדינות.
-"אחרי ה"אונס" (עשיתי מרחאות עם אצבעותיי) שקרה פה עכשיו?, מה
זה אמור להביע?"
-"זה אמור להביע את מה שאני מרגיש אלייך...
אני אוהב אותך, יפה אחת. יפה עם החזה המושלם בעולם."
א' אהב מאוד את החזה שלי, תמיד הוא היה מוחץ אותו בין אצבעותיו
והיה ממלמל "איזה חזה איזה חזה..."
ואני תמיד הייתי שואלת אותו "איזה חזה באמת?"
והוא אפעם לא ענה לי.
-"אני הולכת א', אני מצטערת להשאיר אותך עם כאב ביצים, אבל אתה
יודע... יכולת למנוע את זה. לגמרי."
-"נ', אני מצטער על מה שקרה פה היום, אני הייתי כל- כך חם את
ראית, ראית איך הזעתי אני, אני לא יודע מה.. מה היה פה בכלל?
איך איך אני? תשמעי, אני מצטער, לא טוב לי עם עצמי, כל הקטע
הזה מותק תשמעי, א - אני אני אפצה אותך אני נשבע לך, הילדה עם
החזה היפה ביותר בעולם."
מתוך כל מה שהוא אמר, רק את המשפט האחרון הוא אמר בלי לגמגם.
"תודה חמוד... אני אלך עכשיו, מחר נדבר"
ושלחתי לו חיוך כזה של נשיקה.
"חכי!!!"
הוא תפס בידי. "אל תלכי, לא עכשיו, אני רוצה להיות איתך"
-"ביי ביי א'..."
הוא החל לנשק את כף ידי, עלה למעלה והגיע למרפק... מצץ אותו
קצת והגיע לשריר שלי.
הוא עשה לי איקי קטן והמשיך לצווארי.
-"דיי א', אתה שוב מתחמם..."
-"ששששששש ששששקט מותק, לכבוד הוא לי להתנות אהבים עם זאתי
הנושאת את החזה היפה ביותר בעולם."
-"חחח אתה מצחיק אותי, ואתה ממזמז ממש טוב, וגם מנשק.. פאק אתה
מנשק טוב!!! אבל אני לא יכולה יותר עם הקשר הזה, אתה מבין?"
ניסיתי לדבר אתו בזמן שהוא מנשק לי את הצוואר.
-"א'!!! תקשיב לי!!!"
-"מה? מה מה מה מה יפה?"
-"תגיד לי שאתה אוהב אותי"
א' חיפש את בגדיו במהירות...
-"מה קורה א'? הא? דבר אתי... מה קורה?"
-"אני חייב לזוז, אני אדבר איתך כבר"
א' מצא את כל בגדיו, לבש אותם במהירות והחל לרדת במדרגות.
נשארתי לשבת, שמעתי אותו יורד במדרגות הבניין, מרים את רגלית
האופנים, עולה עליהם ונוסע. הרחק. הרחק מהבניין, הרחק מהבוץ,
הרחק ממני.
הוצאתי את הסיגריה הנובלס אמריקן לייט שלי והדלקתי אותה.
היא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי אותו יום. ממש הרגשתי כמו
חדשה. בכל שאחטה ושאחטה שפתיי נרגעו מעט מן הנשיקות והצעקות.
כל עשן ששאפתי אל ראותיי עצר עוד יותר את הדמעות...
והתערובת האמריקאית הזאת - איך הם עושים את זה? ממש מעולה...
כמה שסיגריה יכולה להציל אותך, אחרי יום בו באת להתחרמן עם
מישהו, הוא אמר שהוא אוהב אותך ואז הוא אנס אותך ללא רחמים,
ואז שביקשת ממנו להפסיק, הוא נתן לך בעיטה בבטן ובסוף עוד הוא
זה שהלך ואת נשארת עם רגשות האשם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.