[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פולי שניידר
/
המכתב האחרון

דור, זהו המכתב האחרון בו אחרי שמך לא יבוא כינוי חיבה. זהו
המכתב הראשון בו לא אתאר את רגשות געגועיי אליך. זהו המכתב
הראשון בו לא אצטער על נסיעתי. זהו המכתב הראשון שהתוכן בו
יפגע בך.
זהו המכתב הראשון ששקלתי מילים שוב ושוב, זהו המכתב הראשון
שבזבזתי אליו כמות רבה של דפי טיוטה כמו שלא השתמשתי בנייר
ובדיו בחיי. זהו המכתב הראשון והפעם הראשונה בחיי שאגיד את כל
האמת.
הגעתי למסקנה שאני לא מצטערת על נסיעתי לאירופה, זאת שהייתה
אמורה להיות חופשה, שיחררה אותי יותר משחשבתי שתעשה. כבר שלושה
חודשים אני פה, מסתובבת בין רחובות לא מוכרים, חושבת עליי,
עלייך, על הכל.
עד עכשיו הרגשתי שאני מתגעגעת וצריכה אותך לידי. אבל הבנתי
שבסך הכל הרגשתי בדידות, ואתה בסך הכל עוד חלק למילוי החלל
הזה. זה אולי נהדר אבל אני צריכה שהחלק הזה יבוא מאהבה ולא
מצורך. אולי אהבתי אותך ובמשך השנים זה הפך להרגל, אולי
מההתחלה זה היה הרגל. שלא תחשוב שאני מצטערת על חמשת השנים
הנפלאות שבילינו יחד, אלו היו שנים מאושרות, אך לכל דבר יש
סוף.
אני מודה לך שלא התווכחת עימי כאשר סיפרתי לך על החלטתי לנסוע
לאירופה, ומודה לך ששיחררת אותי, אני בטוחה שזה מעציב אותך,
אבל תחשוב ברצינות אם מה שהיה ביננו הרגל או אהבה, ואם הגעת
למסקנה שזאת הייתה אהבה אני מצטערת שפגעתי בך, אל לא מצטערת על
המסקנה שהגעתי אליה. כפי שאתה מכיר אותי אתה יודע שקשה לי
לפגוע באנשים, אני מתנחמת בעובדה הזאת שתבין אותי.
אני בשלב כזה בחיים בו אני מגלה את הצללים שרבצו עליי ונפטרת
מהם (זה אולי נשמע נורא, אבל אתה בטח מבין את הכוונה שלי). אני
מנסה עכשיו לפתוח דף חדש, אולי לעשות שינוי תדמית כמו שתמיד
תכננתי, ואירופה היא המקום המצוין. אבל נעזוב אותי עכשיו, דור,
אני מקווה שלא תבכה הרבה, גם לך מגיע להתחיל מחדש. עבר עלייך
הרבה בזמן האחרון, כל העניין עם האוניברסיטה, אני חושבת
שלשנינו מגיע למצוא מישהו חדש ולהתאהב בו באמת, לחוות איתו
חוויות מרגשות, מאושרות, עצובות, כאלה שייזכרו כמו חמשת השנים
שבילינו יחד.
הגיע הזמן להתחלות חדשות, לאנשים חדשים, למקומות חדשים.
בגלל הסיבות האלו החלטתי להשאר עוד שנה ולהגיע למקומות חדשים
באירופה, להשתחרר קצת, לבלות.
אני מקווה שאחרי השנה הזו כשאני אחזור ובמקרה נפגש ברחוב, לא
נתעלם אחד מן השני, ולא תהיה הרגשת מתח באוויר, ונדבר כמו
חברים שלא נפגשו הרבה זמן, ולא כמו אקסים שמנסים בכוח להשאר
ידידים. אתה הרי יודע כמה אני שונאת אנשים מזויפים.
דור יקירי (כוחו של הרגל, אבל לא מצטערת על זה)
זהו המכתב האחרון שאכתוב אלייך
המכתב האחרון שבו אסביר את עצמי
המכתב האחרון שאכתוב בצער
זהו דור.

                                       המכתב האחרון.
                                       באהבה (הרגל)
                                          אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שיש המון
דרכים לא נעימות
למות.



זה כלום!!!

אתם יודעים כמה
דרכים לא נעימות
יש לחיות?!


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/04 19:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פולי שניידר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה