את יושבת שם מזריקה עמוק לכאב
רק אתמול רצית להיגמל
את באמת רצית להיות משהו מיוחד
אבל בנתיים את זרוקה לך בדירה
בצד המסומם של תל אביב, על הריצפה המוזרה
מחכה לו שיבוא
שיעביר לך את הכאב
ואז תזדיינו והוא יירדם
וכמו תמיד את תחזרי לסמים
והוא יחזור לשכב עם ההיא
ואת לבד
ואת יודעת שזה הסוף
והימים נגמרים לך מול העיניים
וזה שורף ואת גוססת
ואף אחד לא בא לבקר
ואת נרקבת ואת בוכה
וכל יום תמיד אותו דבר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.