[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כבר יותר משנה שאני עוקב אחריה. תמיד משתדל לשמור מרחק, אך
לעיתים חותר למגע. בגובה 1.65 לערך, רזה, חזה קטן ושיער שחור
ארוך וחלק, היא מחייכת לעברי, וממלמלת "היי". כה  קלוש הוא, עד
שלעיתים אינו נשמע כלל, אלא רק במוחי. לצידה, תמיד, כלב קטן,
קשור ברצועה אדומה דקה. הרבה איני יודע אודותיה. פעם, כשעוד
הייתה מגיעה לפארק, תמיד באותה השעה, שמעתי מישהו קורא בשמה.
את שמי אינה יודעת, כך סבור אני.

משיחות שעשתה עם אחרים, ליקטתי כמה פרטים אודותיה. היא באמצע
שנות העשרים לחייה, גרה עם הוריה, לא רחוק מהמקום בו אני גר,
ולומדת באוניברסיטה. ככל הנראה לומדת היא אחד מהמקצועות
הריאליים, שכן פעם דיברה ארוכות על מתמטיקה עם בחור אחד שבא אף
הוא עם כלבו. עמדתי שם, לצידם, ושמעתי הכל. בקיץ שעבר עוד
הסתובבה עם בחור משלה. שניהם דהרו ברחבי הפארק על גלגליות. אחר
כך הסתלקו משם.  במשך  זמן מה חדלה להופיע, ומששבה - לוותה
לעיתים על ידי גבר מבוגר, ככל הנראה אביה.

איני זוכר מתי בדיוק החלטתי שאני רוצה אותה. ואולי מעולם לא
החלטתי זאת באמת. אבל כל פעם שאני רואה אותה, גם אם רק מרחוק,
אני מדמיין אותנו יחד. רק שנינו, בשדות ירוקים ואינסופיים,
רצים יחד, יד ביד, עם הכלבים שמשתרכים מאחורינו. פעם עוד הייתה
מגיעה בשעות קבועות. טיול בוקר בתשע לערך. אחר כך שוב בשתיים,
ואז בשבע ובעשר. ובשבת, הו בשבת הייתה מגיעה בשלוש לערך,
לכשעה. במוחי מתויקים עשרות מפגשים שכאלה, בשבתות הנהדרות של
האביב והסתיו. תמיד עם ספר או מאמר בידיה, היא הייתה יושבת על
הספסל החום. אבל כבר כמה שבועות שחדלה היא מהרגלה. לפארק כבר
כמעט שאינה מגיעה בכלל. אולי בשל החורף, השלוליות והבוץ. ואולי
מסיבות אחרות. אין לדעת.

היו פעמים שחשבתי לגשת. כבר תכננתי בדיוק מה אומר. "היי, אה,
קצת מוזר שאנחנו מתראים כה הרבה, אך מעולם לא דיברנו בעצם",
חשבתי לומר לה. וכמעט שעשיתי כן. היה זה לפני כמה חודשים. בדרך
חזרה מהפארק, עמדנו שנינו יחד במעבר החצייה, התעכבנו בשל רכב
שבדיוק עבר במקום, וחצינו אותו יחד. אינטימיות וירטואלית הציפה
את האוויר, וכבר עמדתי לומר לה הכל, אולי אפילו להתוודות, אבל
אז הכלב שלה משך אותה, ונוצר פער שהיה בלתי ניתן לגישור, אלא
בריצה, שודאי הייתה מציגה אותי באור מגוחך.

ואולי בכלל יש לה חבר. מנין לי? אמנם מטיילת היא הרבה עם הכלב,
לבדה, בוהה בשמיים הכחולים, ומהרהרת לה. לעיתים נדירות מדברת
היא בטלפון תוך כדי הטיול. וגם אז, מטון הדיבור עושה רושם שלא
מדובר בשיחה עם מחזר, אלא עם מכרה זו או אחרת, קרוב לודאי
שבענייני לימודים.

כבר בדקתי אודותיה באינטרנט. הכל בדקתי. יש ברשותי פרטיה
המלאים, תעודת הזהות, שם מלא, שם הוריה, תאריך לידה, כתובת
מגורים ואף מספר טלפון. אך להתקשר אין אני מסוגל. בכל פעם שאני
חושב לעשות כן, אני דוחה זאת עד למפגשינו הבא בפארק. אבל כשזה
מגיע, אני נמלא בושה מטופשת, ודוחה את כל תוכניותיי.

מעניין אם חושבת היא עלי בכלל. או שמא אני עוד אחד מאנשי הרחוב
האלה, שמחייכים אליהם, אומרים שלום לעיתים, ולא מהרהרים אודותם
כלל. ואם כזה אני - רוצה אני לדעת זאת, כאן ועכשיו. אין לי
כוונה להשחית את זמני לריק בבהייה חסרת שחר בבחורה שכלל לא
נותנת דעתה עלי.

בקרוב אגלה הכל. יש לי תוכנית. תוכנית סודית, ששמורה עימדי.
לאיש לא סיפרתי אודותיה. אין אני יודע אם תצלח בידי, אך אחריה
המצב חייב יהיה להשתנות. ייתכן שלא אוכל להוסיף ולהראות פניי
עם כלבי ברחוב. אך אפשר ותראו אותנו פוסעים יחד, שלובים זו
בזה, עם שתי רצועות ושני כלבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא אכפת לי מה
הם רוצים.

- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן והתנועה
לשחרור האפאת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/04 16:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלדד זילברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה