בדיוק שסיימתי לזיין אותך, כן זה היה סתם עוד לילה שאני סיימתי
את העבודה מול המחשב ואת שכבת לך במיטה מעורטלת. אני לא הייתי
בכלל במצב רוח להתרבות, אבל ההרגל הזה, אישה על המיטה, חשופת
שדיים והופ! אני עוד לא אימפוטנט ולכן האיבר מתקשה בין
הרגליים.

בקיצור, אז סיימתי לזיין אותך, ולא, לא לעשות איתך אהבה כי את
זה עשיתי איתך רק פעם אחת בטעות, אז בדיוק סיימתי לזיין אותך
והייתי הפעם בלי קונדום ומשום מה יצא שגמרתי בחוץ. ולא גמרתי
עלייך, אלא גמרתי עלי, ואז הבנתי שזה נגמר. טוב, לא בדיוק אז
היה שישבתי על האסלה וקראתי ג.ד סלינג'ר כי זה היה הספר היחידי
בבית שעוד לא קראתי ולא היה עיתון באותו יום, זה אולי יום נפלא
לדגי בננה, אבל לנערה מ507 רציתי להגיד שהמין הוא גיהנום.

כל השיקול דעת, כל הלימודים, כל ההשכלה, כל כובד משקלי ואני לא
יכול לסרב, חולשה נוראית!
זה לא קורה ולא קרה אף פעם שכל האהבה שלי לבנאדם התפוגגה ברגע
אחד ולא חשתי כלפיו יותר כלום- זה די פסיכופטי האמת, אבל זו
הייתה המציאות. רציתי שתצאי מהבית ותשאירי אותי לבד, חופשי
להירדם עם האוזניות על האזניים ולשמוע שירים של סיימון
וגרפונקל בלי שתגידי לי, תוריד את האוזניות נשמע ביחד. אני לא
רוצה ביחד!

אני רוצה לבד. למה? ככה, כי אני אבן, אני אי ואני לא רוצה
להיפגע.

וכן, אני מעדיף לא להרגיש ולהפסיד את האושר הזה כי אני יודע את
הסוף הבלתי נמנע, כאב חסר גבולות שאוכל, בולע, טורף ומעכל
לחלוטין כל זכר של אושר. ואין לי שום נחמה בלהיזכר בזמנים
הטובים שרע לי כל כך בהווה. ולכן החלטתי מאותו רגע להיות אי,
להיות אני בפני עצמי במלוא מובן המילה וחומרתה. כל ההשלכות היו
נראות לי ברורות, אבל זהו, אני את שלי אמרתי.

ניגשתי למיטה אחרי ששטפתי את עצמי מהשאריות שלי, ונרדמתי לך
בין הידיים.

חלש, כל כך חלש...