כל מה שרציתי זה אהבה, לחוש את התחושה שמישהו רוצה אותך,
שמישהו אוהב אותך.
חוויתי די הרבה והמון דברים חוץ מזה.
ביליתי, צחקתי, בכיתי, התרגשתי, התהפכתי, התבלבלתי, אך אהבה -
איני יודעת מה היא מהותה, מה היא התחושה.
כי מעולם לא אמרו לי, ומעולם לא נתנו לי לחוש את האהבה.
כולם איכזבו, כולם בגדו, כולם נשרו.
חיפשתי, שאלתי: "מה לא טוב אצלי? איפה הבעיה שלי?"
אך אף אחד לא ידע להגיד.
אף אחד לא אמר לי במפורש.
אף אחד לא נתן לי את המגע...
כל מה שאני יודעת זה שאני מעוניינת שמישהו יבוא, ולא מתוך
החלום, ויודיע לי ויגיד לי שאני זאת האחת!
שאני זאת שבשבילו אני הכל.
אך אני יודעת שיש לי עוד זמן.
עלק זמן, אני רוצה עכשיו. אני מתפללת כל יום שיבוא האחד ויגיד
לי, יחזיר לי שהוא אוהב אותי באותה מידה שאני אוהבת אותו.
הלוואי והאחד הזה ידע כמה אני שווה, שאני שם בשבילו!
אז איפה אותה אהבה?
לאן היא נעלמה?