כמו חומצה היא ניגרת החוצה,
לעולם לא אוכל לגעת,
לעולם לא אוכל ללטף,
להביט בעינייך כלוא
ללא אפשרות לזוז בתוך גופי הקפוא.
לא אחוש שוב תחושת ביטחון ורוגע,
לא ארגיש כמו תינוק הנרגע לשירת אימו,
לא אחזיק בך חזק בזרועותיי,
אשאר מכווץ ואטבע בדמעותיי.
והחומצה תמשיך ליזול מליבי לחלל הפנימי
ואני אשאר דומם בגופו של אדם שחלם
ולא אנסה לצאת שוב החוצה,
הקסם, רק בראשו היה קיים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.