|
איך הזמן רץ בורח כמו נמר
איך הזמן רץ העיקר לא לאחר
יום ועוד יום ואנחנו מזדקנים מי האמין שנסיים ת'לימודים.
איך הזמן חולף הרי אנחנו ילדים
פתאום אתה עם נשק פתאום אתה עם מדים
ועכשיו אתה כבר גבר דואג לעצמך ואין את ההורים שפותרים לך כול
צרה
ועכשיו אתה גדול מפחד מהלבד איך כול הילדות הזאת עברה מהר כ"כ
אני לא אותו ילד שחרש על ת"א, אני לא אותו אחד שמחפש רק
להשכיב
עכשיו אני בוגר יותר צופה את העתיד ואם אני חכם יותר את זה
הזמן יגיד.
והזמן לא עוצר ויש פתאום כלה מה אני עושה פה שואל ת'שאלה
מחפש לברוח לילדות המתוקה ששם הייתי מלך ממש בלי דאגה
בוכה לי על הזמן שהלך ולא יחזור וצוחק על השנים שנשאר לי
לעבור.
ועוד יגיע יום שאשב עם נכדי עם קמטים על פניי ורעד בידיי
אשב ואחייך על חיי המרתקים שעברו ונגמרו תוך כמה רגעים
אצחק עם נכדיי ואלמד אותם דבר
שהחיים קצרים כ"כ והזמן לא עוצר ועל כול מה שקרה אסור להצטער
ולהסתכל בסוף אחורה ולהגיד לעצמך שמיצית ת'חיים,
ואני עדיין ילד בנשמה... |
|
|
לזה מהסלוגן
הקודם, אז עם כל
הכבוד לך,
גימנסיה הרצליה
זה בתל אביב.
ציפק'ה, סוגר
חשבון גיאוגרפי
עם ההיסטוריה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.