נורא שורף לי כשאני בוכה, הדמעות כל כך סמיכות, זה כמו לדמם
מהעיניים.
זה גם לא כל כך קל כמו פעם, זה לא זורם, זה נסחט, טיפות
אחרונות בקושי יוצאות.
הייתי רוצה שיבואו ויגעו בדף שלי אנשים עם אהבה
שילטפו אותו עד שהוא יהיה חם ואז אצמיד אותו אל הפנים שלי
ולמרות הזיפים, אני אתנחם בחום שלהם.
אז, אם אתם יכולים, תלטפו את המילים האלה, כי לעזאזל כל כך קר
וריק לי עכשיו.
התרופות סתם תרופות והנשים שלא נכנעות לי הן סתם מכשפות
אז קחו מילה או שתיים, תחבקו אותה ותחזירו לדף, נורא קר לי.
גם להתרפק על עצבות אי אפשר במדינה הזאת. יצאתי קוטר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.