בדצמבר חרשתי קמטי-דאגה
וזרעתי תקוות בודדות
דישנתי בחול שנותר בליבי
מים אמונות אבודות
אחר התפללתי לגשם,
שירווה את שבילי הבריחות
וכשזה לא בא, שטפתי הכל
בסופה של דמעות מלוחות
ואולי התבלבלתי
ואולי רק שתלתי
קליפות -
שאריות
שזרים
עזבו מאחור
ואולי יבוא היום וברינה אקצור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.