ציוץ ראשוני של הרך הנולד
מחמם את לבך עד כאב,
ידיו הקטנות, חיוכו המתוק
מאיץ את דופק הלב.

השנה חלפה, גדל הפעוט,
צעד אחר צעד מתהלך בכבדות,
לפטפט הוא החל ולצחוק מכל הלב,
מאיר כל פינה אפלה שבלב.

מבט עיניו מביע רצונות
ועודף מרצו מבשר לבאות,
לומד בשקידה את תורת האנושות,
עוקבת אחריו וכולי התלהבות.

מביטה לאחור לעצור את הזמן.
ליהנות מגילו של ילדי הקטן,
אך בני לא עוד רך בשנותיו,
כי אם גבר בראשית חייו.

את הבית עזב לסלול את דרכו,
אלוהים האר והצלח עמלו,
את נעורי וחיי הקדשתי רק לו.
הוא לי טעם החיים ותו לא.