יצאת למלחמה ראשון. אבל פעלת בשקט, בכמו מן מחתרת כדי שאף אחד
לא יגלה...
ואני, אני חשבתי שנלחמת עבורי ודיממת עד לכדי מוות.
חשבתי שניסית לעזור לי כבר די והותר ולא נותר בך עוד כוח
להמשיך.
לכן, חשבתי שעכשיו תורי לנסות. תורי לעזור. תורי להילחם.
עמדת מהצד, כמו פצוע מלחמה, ראיתי אותך מסתכל עלי בבושה על כך
שכעת אני נלחמת את המלחמה של שנינו, אבל לא אמרתי דבר. המשכתי
להילחם ולהגן עליך עד כדי סיכון עצמי.
עמדת מהצד, כמו פצוע מלחמה, כל כך חלש. כל כך חסר-אונים.
ועדיין, המשכתי להגן עליך, גם כשידעתי כמה אני יכולה
להפסיד...
ובזמן שעמדת בצד, הסגרת אותי.
כפוי טובה שכמותך...
המשך
http://stage.co.il/Stories/290395
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.