נעה בשור / ענבל |
ניצבת היא
תמירה, דקיקה,
גאווה למדבר.
זועקת עד לב שמים
צעקה שתשבור השממה.
ובמעוף הנשר המאיים
רואה היא את הדרור
את הרכות והחום
שיש בליל קר.
מדבר שלם פרוש לפניה
חובק אותה
באהבת עולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|