הכל התנפץ בפנים,
הרסיסים נכנסו ללב,
הדמעות זלגו מהעין,
אל האף. אל הפה.
נספגו הם בכאב,
שאופף את גופך.
שאכל את כולך,
עד הרגע האחרון.
כשהדליק לך את הנר,
בכה הוא בלי סוף,
והאור הוא זה ששמר,
שעטף, שעודד.
זה שבסוף הרס,
הרג, ואיכזב.
"האור שבקצה המנהרה יכול להיות גם רכבת שעוד שניה תדרוס אותך" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.