New Stage - Go To Main Page

כרמלה שטיין
/
השמיים של מיידאנק

השמיים של מיידנק הם שונים.
השמש שזורחת היא אחרת.
הם מזוייפים.
שמש בוגדנית כזאת
האירה על המחנה.
זריחה שקיעה זריחה שקיעה,
הסוף כמו לא מגיע.
אבל אותה דממה
שחשתי כשהייתי שם,
רומזת לי אחרת.
המוות הוא אשר גרם לשקט המזוויע.
קולות מן העבר,
שבים וצועקים בעוז
וקול נקישות רגליי מעיר מתים.
הקולות שלי, אשר השמעתי שם,
הדהדו לאור השקיעה.
והאפר
שוב השמיע קולות,
צעקות של אנשים
ורק השמש ממשיכה לשקוע
ובכיי נבלע עמוק בפנים.
גדר גדולה ומגדלי שמירה,
אני צועדת שם לבד,
בחשכה
וריח גז אליי נישא.
"התחמצנות"- אמרו לי,
אך לא, זה לא הגז
זהו ריח המוות העז.
אני שומעת צעקות
ורואה שריטות,
כי זה מה שנשאר
ואין שום הסברים,
רק החיים בגדו
והשמש והרוח וכל האנשים.
צילמתי שם שקיעה,
כי הזריחה איננה
חושך שם היה
ובחושך הזה
קול צועקים עלה שמיימה
עטוף במעטפת
של אפר שיוצא מארובות
וממהר לראות
את השמש השוקעת.
ואם תשאל אותי-
כאב או לא כאב?
אשיב לך- כאב נורא.
ואם תשאל אותי-
לשכוח או לזכור?
אומר לך מיד-
זה בליבי נחרט,
יגון עמוק, יגון אפור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/1/04 22:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כרמלה שטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה