נטלי ברמן / פרי תשוקתי |
וקצות אצבעות זוממות לופתות פיתוחי ענפים,
שפתייך, לפתע, נהרו אל עורפי;
גופי הנחלש ניזרק לבין זרועותייך,
ובעוד לשוני חוקרת את שקע צווארך
נשמע קול נפילה עמום על הדשא הלח;
אך הידיים
העמוסות בפנייך
נותרו במקומן.
ינואר 2004
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|